רק לפרוק

יש ימים שרק בא לי למות.

לתחושתי, נכשלתי, ולא אמצא עבודה בחיים.

או לשתות ולא לצאת מהשמיכות.

אבל אי אפשר (צריכה לאסוף חתולית מטיפול וטרינרי...).

מרגישה ששני תהליכים שבניתי עליהם הולכים להיגמר בכישלון.

its not over till its over, ואף פעם אתה לא יכול לדעת אם אכן אתה קרוב לסוף...

והממליצים שלי בעייתיים, הפעם. לתחושתי.

...

בא לי למות קצת. אפשר?

תודה.

...

נ.ב: מזכירה לעצמי שיש את פיצ. והיא נותנת עוד סיבה לאושר.

בחיי שלפניה הייתי נגד ילדים. כשזה שלך, זה אדם שגדל איתך.

...

למות קצת. זכותי לרצות. זה היה פותר הרבה בעיות (ומשאיר רק אחת מרכזית ופטאלית..)

איך אתרומם מכאן.

[ בימים כתיקונם אני מזכירה לעצמי שיש עדיין סיבות רבות לשמוח. 

אין לי שום בעיה אמיתית, לכאורה. 

אבל זה לא יום כתיקונו...

אנשים עם בעיות אמיתיות שמים את שלך בפרופורציה ].