לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים כצל חולף


כי להיות מקום שני זה לא להיות מקום ראשון.

Avatarכינוי: 

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

טוהר


 

לא יודע. שמח לי  חיוך

הכל נראה ברור פתאום, לא יודע.

 

הרבה אנשים, מה"מגניבים" של השכבה (בואו נקרא לזה ככה. פשוט כבר אנחנו גדולים מדי בשביל להגיד מקובלים) מנסים להתקרב אליי

אבל אני לא יודע. אני די דוחה אנשים. מרחיק אותם. אני לא מחזיר להם יחס כמו שהם נותנים לי. באופן פרדוקסלי חלקם חוזרים.

למה? לא יודע. אם הייתי רוצה הייתי יכול להיות גם אחד מהבליינים האלה עם ה1,200 חברים בפייסבוק ועם ה50 כוסות ערק בכל תמונת פרופיל.

אבל לא יודע. אני לא האדם הזה. אני אדם של חופש במהות ללא מילים. סתם כזה שנהנה לשמוע מוסיקה ולרוץ בשדה כי הוא יפה בבוקר.

כמו שמקלמור אמר: "We came here to live life like nobody was watching".

מאמין בזה מאוד.

לא כופה על עצמי נורמות חברתיות.

שבא לי להיות מוזר - אני מוזר.

ושבאלי לעשות שטויות אני עושה.

מרגיש לפעמים שזה עולה במחיר חברתי.

אבל לא נורא.

או שכן?

 

עברתי בית ספר שרחוק מסביבת המגורים שלי כשהייתי ביסודי. זכיתי להשכלה טובה יותר אבל אני לא בקשר עם האנשים פה.

חלקם מנסים, שלא במסגרת המקום, להתקרב. אבל, אני די מרחיק. התרגלתי לזה. מעדיף כמה חברים טובים שאני רוצה וזהו. לא יותר.

ואולי כדאי לי קצת יותר להפתח? איך אסתדר בעתיד? אם ארצה נגיד, להיות בשנת שירות או מכינה?

מה אעשה אז?

או שארצה לשרת ביחידה קרבית? אני לא יכול להמשיך את הדחייה הזאת מאנשים. ובמיוחד מבנים. אני מרגיש פשוט שאני שונה בתור בן.

לא מפריע לי לא להצמד לחוקי ה"גבר". או לדבר על מה שאני מרגיש נטו. או על חלומות, שאיפות. אני מניח שכן, אני מתנהג בגבריות. אבל,

עדיין אני מרגיש שונה באיזשהו מקום. אני פשוט לא אותו הדבר. וזה לטובה. בסופו של דבר כולם במוקדם או במאוחר מבינים שזה לא עובד ככה.

הגבר הכי גברי זה הגבר שפשוט מרגיש ככה, וזהו.

ואני מרגיש כרגע באמת טוב. הכל מאוד נקי וטהור. ומובן.

 

טוב...

שיהיה בהצלחה היום, בגרות אחרונה באנגלית! יאק

 

 

נכתב על ידי , 13/5/2013 13:06   בקטגוריות אהבה, אורח חיים, אידיאולוגיה, איכות, אישיות, גבר, דעה, ילד, מרחב, מציאות, מטרה, משמעות, נגד, בעד, תפקיד, רצון, אושר, שמחה, סיפוק, הבנה, חברה, חברתי, חיברות, חברים, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, אוזן קשבת, שדה, טוהר, נקי, שלווה, התפוגגות, חיים, ריצה, טבע, רצונות, רוגע  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זיכרון


 

הכל מאוד משונה לאחרונה. חסר ובעל משמעות גם כן.

 

לאחרונה קשה לי לישון. במיוחד בלילה.

 

כי...

 

לישון זה כמו למות. רק שאתה מתעורר בסוף.

 

ואם בא לי להיות בהכרה תמיד, בשליטה תמיד, אז מה?

 

אם מתים, אז... איך יודעים שמתים?

 

עדיף פשוט להיות ער תמיד. תמיד לדעת מה קורה.

 

ומה איתה?

 

לא יודע.

 

אני מתקשר אלייה לפעמים, והיא צוחקת המון. ואני אוהב את הצחוק שלה. הוא חנוק כזה, מבויש.

 

והחיוך שלה גם כן. ותמיד היא מסתכלת לי, בעיניים. וזה כל כך מיוחד. אף פעם לא הסתכלו עליי ככה.

 

והעיניים הכחולות שלה, עמוקות כל כך. והשיער שלה. שתמיד מבולגן אבל עדיין איכשהו נראה מסודר. היא תמיד מניפה אותו לאחור.

 

ואז רואים את כל הפנים הלבנות שלה. אין אף שערה אחת שמסתירה אותן. או את הלחיים הורודות שלה.

 

הורג אותי שהיא נראית כאילו אני גם מוצא חן בעינייה. אבל היא לא עושה עם זה כלום. היא לא מתקשרת. ואני כבר לא יודע לאיזה סימן לחכות.

 

ועד מתי. ואם בכלל להתייאש. כי קשה לי לוותר.

 

ולאחרונה הכל מתפוגג.

הזיכרון האנושי נראה חמקמק מאי פעם,

קשה לאחוז זיכרון מוצק.

קשה לא להשכיח ממני את מה שקרה.

קשה לי לזכור מה קרה אתמול. ואני מרגיש במבט לאחור כאילו רק ימים בלתי נשכחים נשמרים. וכל השאר זכרונות חסרי ערך. חיים שלמים נאבדים לתוך תהום השכחה. האם זה רק אני? או שזה גם אתם? ולמה אי אפשר לאחוז יותר בכף היד? למה הכל זולג החוצה? כמו חול שנוטף דרך מרווחי האצבעות.

 

קשה לי כרגע. לא יודע אם נפשית. פשוט הכל חסר מטרה. פשוט לקבל ציונים טובים ולשמח את ההורים עם שיעורי הנהיגה המזדיינים או העבודה שעושה לי כאב ראש. אין לי אפילו זמן פנאי או מקום לזכור. או לחשוב מה לעזאזל אני עושה עם החיים שלי. ולמה אני עושה את זה? הלוואי הייתי יכול לחזור אחורה בהרגשה שלושה חודשים. הכל היה אז יותר מובן. כי קשה לי כבר לחיות בחוסר הוודאות הזאת, הכל צף באוויר, אבל...

 

אף פעם לא נוחת.

 

הכל מושהה.

 

לילה

נכתב על ידי , 11/5/2013 23:17   בקטגוריות 17, אי הבנה, אידיאולוגיה, אישיות, בחירה, בלבול, בעד, גבר, דמות, דעה, הגנה, זיכרון, חוסר ערך, חיים, מוות, מצוקה, נגד, נוגע ללב, נער, עזרה, ערך, פחד, זכרונות, חוסר, חוסר ערך, חוסר הבנה, מציאות, מועקה, אין, מטרה, ריק, סתם, ייאוש, אקזיסטנציאליזם, אבסורד, אבדה, מרחב, זמן, אהבה, רצון, ייעוד, בבקשה, משמעות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרופגנדת טבעונות 2013


 

כי חייבים לדבר על זה כבר.

ולא, זה לא הולך להיות שיעור דיבייט. פשוט דעתי.

 

*

 

לפני שנה וחצי פלוס מינוס, גארי יורופסקי, פעיל למען זכויות בעלי חיים פרסם סרטון תעמולה למען הצמחונות.

מאז ראיתי אלפי אנשים אשר שינו את תזונתם לטבעונית או צמחונית.

גארי יורופסקי הוא פושע. לא פחות ולא יותר. האם ידעתם שהוא מוגדר כמחבל בארה"ב ובקנדה? איזה אדם שפוי ובעל כושר שיפוט נורמלי אומר את המשפט הבא?

 

"כל אישה שמתלבשת בפרווה צריכה לסבול מאונס כה אכזרי, שיצלק אותה לתמיד וכל גבר שלובש פרווה יסבול מאונס-אנאלי כה אכזר שיישפכו מעיו"

 

*

 

הסרטון הוא שטיפת מוח. מנסים לשכנע אנשים לשנות את תזונתם דרך מראות קשים ומזוויעים של חיות נרצחות. ובכן כן - אני מסכים שתנאי הגידול של בעלי חיים צריכים להשתפר משמעותית במקומות כאלו, אבל באמת - האם באותה דרך לא הייתי יכול להראות לכם את הצד השני? גארי יורופסקי שיחרר עשרות ומאות חיות מבויתות לחופשי לגורל לא ידוע. הרי העיקר שהוא פתח להם את השער, לא? ומה בעצם קורה להם אחרי שהם יצאו משם? האם נראה לכם שהם חיים גם עכשיו? בטבע? אתם באמת חושבים שאיזה איכר לא ראה את אותה הפרה שגארי שחרר ולקח אותה למאכל/ חלב/ כל ניצול אחר של הפרה?

 

כל הכבוד גארי. אתה הירואי באופן יוצא דופן.

 

*

 

ועזבו רגע את זה - אשכרה הוא טען באחת ההרצאות שלו שבני האדם היו צמחונים מלכתחילה ולא היו אמורים לאכול בשר.

אתה אידיוט או שאתה רק מתיימר להיות?

אני בספק אם יש לך תואר במשהו, ואם כבר משהו אז - רפואה, וטרינריה או ביולוגיה.

אתה באמת רוצה ללכת על ההימור המטופש הזה?

לסתור הוכחות של אנשי מדע שמוכשרים פי כמה יותר ממך?

 

האם ידעתם שהתוספתן היה האיבר שדאג לעיכול התאית בגוף, והוא התנוון אצל האדם - מכיוון שזה היה אמור לאכול בשר. לא צמחים. זה למה אנחנו לא יכולים לעכל חסה.

האם ידעת שהניבים בפה נמצאים רק אצל חיות שהמקור שלהם הוא בחיה טורפת כזו או אחרת? כדוגמה פשוטה - חתול וכלב. לשניהם יש ניבים, ושניהם היו במקורם חיות טרף. וכך גם האדם.

אתה באמת רוצה לכפות על אנשים תזונה שיכולה לשבש את הדרך בה הם אמורים לאכול?

 

*

 

שימוש במניפולציות רגשיות על אנשים שפחות מבינים בתחום.

קלאסי.

עושים את זה למושבעים ברחבי העולם הרבה פעמים. לא פלא שאין אפילו רופא אחד בעולם שמצא קשר ישיר בין טבעונות ואורך חיים ארוך יותר משל אדם ממוצע. המניפולציות הרגשיות שגארי משתמש בהם נחמדות והכל - אבל מן הסתם הם יעבדו על אלה שאין להם מושג איזה נזק הם עושים לגוף שלהם. הם לא מבינים את החוסר שהם יפתחו אצלם בגוף. אולי לא יראו כלום, אולי לא יקרה גם כלום. אבל מה אם יום אחד, בגיל 40. פתאום...

דום לב.

 

*

 

ונסיים במשהו קל - אני אומר את הכל מפרספקטיבה של אדם צמחוני. אני הייתי צמחוני מאז גיל 8 מטעמי אידיאולוגיה. נגעלתי מבשר  כאשר הבנתי שזו חיה. עד היום אני לא מסוגל לגעת בחלק מהדברים מכיוון שיש להם צורה של חיה. אבל אתם יודעים מתי השתנתה דעתי? כאשר נדרשתי לקחת כל יום תוספי תזונה. סירופ בצבע שחור וטעם של ברזל. היה בא לי להקיא כל פעם שראיתי את זה. ולא, זה לא שיפר את מצבי הבריאותי. אני חושב גם שהייתי אנמי או משהו עם התרופה המזעזעת הזו. היום, אני אוכל במצומצם סוגים מסוימים של בשר, אני ממש לא אוכל הכל. רק עוף ולעיתים נדירות בקר.

מבדיקת הדם שנערכה לי לפני שנה התגלה שהברזל בגוף שלי מעל לרף, ואין כל סכנה לאנמיה. 

 

*

 

בבקשה. אל תלכו כנגד הטבע. אם לא היינו אמורים לאכול חיות - לא היינו אוכלים. לפי התאוריה האווילית של גארי לכל אחד יש את אפשרות הבחירה.

אז למה שפנים לא אוכלים בשר?

 

*

 

שיהיה יום טוב חברים. תשמרו על עצמכם ואל תכנעו לכל פרופגנדה עתירת כסף ותאוריות קשר שאתם שומעים.

נכתב על ידי , 28/4/2013 11:32   בקטגוריות 17, צמחונות, טבעונות, טבע, אוכל, תזונה, גארי, יורופסקי, גארי יורופסקי, חיות, בעלי חיים, סביבה, אישיות, בחירה, אורח חיים, איכות, אידיאולוגיה, דעה, נגד, בעד  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אקטואליה ופוליטיקה , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMemory אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Memory ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)