FROZEN ~ The cold never bothered me anyway ~ |
| 4/2009
פורטל זו הייתה הצלחה! אני רושם כאן תזכורת: "הצלחה אדירה!!"
זה דיי קשה להעריך יותר את הסיפוק שלי.
מחשבים ורובוטים: אנחנו עושים מה שאנחנו חייבים בגלל שאנחנו יכולים.
למען הטוב של כולנו. חוץ מאלו אשר מתים.
אך אין כל הרגשה של בכי על כל שגיאה. אתה פשוט ממשיך לנסות עד אשר נגמרת העוגה. והמדענים נגמרים. ואתה יוצר אקדח טהור למען האנשים שעדיין בחיים.
אני אפילו לא כועס... אני כל כך אמיתי עכשיו- אפילו למרות ששברת את ליבי, והרגת אותי.
וקרעת אותי לגזרים. והשלכת את כל החלקים לאש. וכאשר הם נשרפו זה כאב מפני שהייתי כל כך שמח בשבילך!
עכשיו, אלו נקודות מידע שיוצרים קו יפייפה. ואנחנו מחוץ לבטא. אנחנו מחררים בדיוק בזמן! אז אני שמח שנשרפתי- כשאני חושב על כל הדברים שלמדנו למען האנשים שעדיין בחיים.
משפט אחרון לסיום:
קומי ועזבי אותי... אני חושב שאני מעדיף להשאר בפנים... אולי תמצאי מישהו אחר שיעזור לך? אולי בני האדם? זו הייתה בדיחה! חהחה! סיכוי קלוש!!
בכל מקרה העוגה הזו מעולה! היא כל כך טעימה ולחה!
הסתכלי עליי: עדיין מדבר כאשר יש מדע לעשות! כשאני מסתכל שם בחוץ, זה גורם לי לשמוח שאינני את.
יש לי ניסויים להריץ. יש מחקר שצריך לסיים. על האנשים שעדיין בחיים.
נ.ב. ותאמיני לי שאני עדיין בחיים.
נ.נ.ב. אני עושה מחקרים ואני עדיין בחיים.
נ.נ.נ.ב. אני מרגיש פנטסטי ואני עדיין בחיים.
מחשבה אחרונה: וכשאת תגססי אני אהיה עדיין בחיים.
נ.ב. מחשבה אחרונה: וכשתמותי אני אהיה עדיין בחיים.
עדיין בחיים.....
| |
|