מכירים את זה שאתם מרגישים תחושת גועל כלפי עצמכם?

אני מרגישה כל כך רע עם זה שאני אני אך אני בכל זאת אני.

אני מקשה על עצמי, אני יודעת את זה, זה ברור לי כשמש. אבל אני בכל זאת עושה את זה.

זה מצחיק אבל אני לא יודעת אם זה טמטום גמור או הרגל לא לשנות הרגלים רעים.

נמאס לי מביקורתיות בלי פוסקת, אבל עם זאת אני יודעת שזאת אני וכל חיי ביקרתי את עצמי.

הדיסוננס הזה בין לקבל את עצמך כמו שאתה כי אף אחד לא מושלם אל מול לנסות להיות האדם הכי טוב שאתה יכול להיות מבלבל אותי מאוד.

בנימה מבולבלת זו אשאיר את עצמי עם המחשבות ואפסיק פה כי אני צריכה להתארגן למשמרת