היום, כשנרדמתי סופסוף בשעה שתיים לפנות בוקר נרדמתי בידיעה שבבוקר היום הזה אני אקום ליום לימודים בו אתחיל את לימודיי בכיתה חדשה.
אני, שמאז ומתמיד הייתי תלמיד כיתת מצטיינים מדעיתך טכנולוגית יורד באמצע שנת הלימודים הכי קשה (י"א), לכיתה עיונית.
זה מצחיק איך דברים מסתדרים.
אכן הוכנסתי על ידי רכזת השכבה שלי (שהיא במקרה גם המחנכת החדשה שלי) לכיתה החדשה, התיישבתי ואפילו למדתי את השעתיים הראשונות ספרות עם הכיתה החדשה, דבר שטיפה הפחיד אותי בהתחלה עקב הדמוניזציה שעשתה לי ע' מהשכבה וילדים נוספים בשכבה על הכיתה הזו.
לאחר מכן, באה ההפסקה, בה באו אליי כל חבריי לכיתה הישנה ושטחו בפניי עד כמה לדעתם אני "בוגד" ו"נוראי" בגלל שעזבתי (הרוב בצחוק, חלק קטן ברצינות)
בסוף ההפסקה הלכתי לקחת חומר להשלמה של מקצוע ההרחבה החדש שהחלטתי לקחת על עצמי, מדעי החברה, אותו תכננתי להשלים בשעתיים החלון שהיו לי.
בתחילת שעת החלון תפסתי את יועצת השכבה, איתה היה אמורה להיות לי פגישה לפני שבוע שהתבטלה בגלל העובדה שהלימודים לא התקיימו (מצב בטחוני וכו') והחלטתי לקבוע איתה פגישה לשעה 11:15.
ישבתי בספריה על מנת להשלים את החומר של מדעי החברה, לפחות כדי שאוכל להיות מוכן לקראת השיעור הקרוב (מחר) ואז בשעה 11:10 פרשתי על מנת ללכת לכיוון הפגישה שלי עם היועצת.
היועצת תפסה אותי במסדרון בדרך אליה והכניסה אותי לישיבה עם רכזת השכבה שלי ורכזת הבית שלי (י"א- י"ב) שהסבירו לי שרוצים להגיש את הכיתה שלי לבגרות חורף בהיסטוריה וגם באזרחות, לכן אם אני אשאר בכיתה העיונית ואלמד עם הכיתה שלי היסטוריה, אזרחות וגם פיזיקה ומתמטיקה שבמילא הייתי אמור ללמוד עם הכיתה שלי אני אהיה רק עשר שעות פחות או יותר באמת בכיתה העיונית, כך שהמעבר לכיתה העיונית הוא כל כך חסר משמעות, כך שעד בגרויות החורף חזרתי לכיתה שלי תוך ארבע שעות לימוד והפסקה.
אחרי זה הייתי צריך להסביר את זה לכיתה שלי, מה שהיה ממש מצחיק, אבל לא משנה.
היום הזה אני מרגיש ממש טוב, למרות שאני ממש מקורר.
החיים שלי מסתדרים על הצד הטוב ביותר 
~SNOOPY~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
