החיים על פי Snoopy

אולי הכותרת הזו נשמעת מעט ביזארית, ואפילו תצחיק את חלקכם.

אבל רציתי לשתף אותכם בסיפור קצר על ספסל.

הספסל הזה הוא לא ספסל ככל הספסלים שאתם מכירים.

הספסל הזה היה ספסל שהיה מתחת לבית שלי הרבה זמן.

ואולי קצת הגזמתי כשנתתי לו את השם המפואר "ספסל", הרי בסופו של דבר הוא היה פלטת עץ שנשענה על קיר בטון.

אותה פלטת עץ הייתה חלק ניכר מהחיים שלי, ואני זוכר אותה מאז שהייתי בכיתה א' (ואפילו לפני)

אולי זה נשמע לכם מוזר ש"פלטת עץ" הייתה חלק ניכר וגדול מהחיים שלי...

אבל מגיל קטן הייתי מגיע עם חברים שלי מבי"ס והיינו יושבים על פלטת העץ ומדברים.

המנהג הזה היה קיים עד כיתה ט', ואז הוא התחיל לרדת בתדירות שלו.

אבל עדיין, כמה דברים טיפשיים שנאמרו בנוכחות הספסל הזה, כמה סיטואציות מצחיקות שקרו

ועכשיו השכנים שלי החליטו להיפטר סופית מפלטת העץ הזאת, שקשורים בה זיכרונות כה רבים

עד שמשהו נעלם אתה לא מבין עד כמה הוא חשוב לך.

אז חזרתי ביום חמישי האחרון ממסיבת האוזניות האדירה שהייתה, ופשוט ישבתי על הרצפה, במקום שבו הספסל היה פעם.

סופה של תקופה