החיים על פי Snoopy

מהי אותה נורמליזציה שבני האדם יצרו לעצמם?

ישנו סוג של קונצנזוס, מעין הסכם סטטוס-קוו שקט ששומר על קיומו בחברה האנושית המערבית בעיקר, אך לא רק המערבית וקובע קו גבול מאוד ברור, עבה וחזק בין מה שנחשב "נורמלי" ובין מה שנחשב "לא נורמלי". לאותה קביעה אקרא בפוסט זה "נורמליזציה".

בפוסט זה אני בא לקרוא תיגר על מה שרובינו ככולנו מחשיבים כנורמלי, קורא תיגר על רעיון הנורמליזציה האנושית כרעיון המבטא פחדים, חולשות של החברה, ואי אחיזה בטבע ובהיגיון בסיסי.

הרעיון לפוסט זה עלה לי אחרי זמן רב בהתחבטות עצמית בשאלת הנורמליזציה , מקומה בחברה בתרבות המערביתף, במקומות אחרים בעולם ובטבע עצמו.

הצורך החזק בפוסט זה עלה לי אחרי שלושה דברים שקרו לי ביומיים האחרונים:

• אחרי מתכונת באזרחות, המורה שלי לאגלית שהייתה בכיתה שאלה אותי למה אני נראה עצוב וזה גרם לי להבין שאני באמת נראה עצוב וגם מרגיש עצוב וגרם לי להפתעה שהמורה (עם כמה שהיא מקסימה ונפלאה) שמה לב לזה ואפילו ענייין אותה לדעת מה עובר עליי והיא אמרה לי שהיא תמיד שם אם אני צריך אותה.

• כשחזרתי באוטובוס ישב מאחוריי אדם שנשמע קצת כמעורער בנפשו (הוא דיבר לעצמו במשך כל הנסיעה) ואנשים רבים התבוננו בו לסירוגין.

• אחרי פעולה בתנועה על מין ומגדר שהעלה בי הרבה שאלות לגבי קונצנזוס מיני וקונצנזוס מגדרי והנורמליזציה הקורית בתחומים אלה ומשפיעה מאוד על חיינו ועל התנהגותינו בחברה.

הנורמליזציה בחברה היא, בסופו של דבר איזשהו מנגנון שאנחנו כבני אדם יצרנו לעצמנו למספר מטרות, אליהן אגיע בסוף והיא משפיעה עלינו ברוב תחומי החיים. לרובנו (ובחלק מהמקומות בהם הנורמליזציה משפיעה עלינו, כולנו) משנים את השקפת העולם שלנו על פי הנוזרמליזציה בתחומי החיים השונים.

הנורמליזציה מביאה אותנו ליצירת הבנות מסויימות ולעתים (לרוב) אף מטעה אותנו וגורמת לנו לחשוב על דברים שאינם בהכרח נכונים וצודקים.

אם תסתכלו באמת עמוק בתוככם תבינו שברוב הדברים שאתם חיים על פיהם הם לא שלכם בלבד, ישנו איזה קונזצנזוס כולל בחברה על אותם דברים (ואם לא בכל החברה, אז בחלקה)

אני אדבר בעיקר על סוגי הנורמליזציות שתפסו אותי במקומות שדיברתי עליהם הנ"ל ואתחיל מהסיטואציה הראשונה:

• הנורמליזציה המבוטאת בסיטואציה זו היא שהאדם תמיד צריך להיות שמח, וכאשר בנאדם עצוב זה דבר לא טוב וצריך לתקן את זה.

אני לא מתנגד לדעה הזאת, אבל מי אמר? מי אמר שאדם צריך להיות כל הזמן שמח, ואם בנאדם מרגיש עצוב מדי פעם (או במקרה שלי, טיפה יותר) האם זה בהכרח רע?

בחברה יצרנו איזושהי מלחמת חורמה נגד העצבות. העצבות היא דבר מוקצה ואסור שיימשך במשך זמן רב ואין לתת לאדם להיות עצוב במשך זמן רב. אני לא באמת מבין מה הבעיה בעצבות, מי שבא לא שיבוא ויסביר לי. עצבות היא דבר הגיוני והיא דבר פשוט ואני בטוח שהוא קורה בכל החיות בטבע, ואין להגביל את הרגשת העצבות רק לבני האדם, כפי שאנחנו עושים פעמים כה רבות.

העצבות היא חלק מחיוו של כל אדם, ואין לדעתי מקום להילחם בה ולגרום לה להיות דבר רע, אין היא דבר חיובי, אבל גם לא בהכרח דבר שלילי.

סיטואציה שנייה:

• הנורמליזציה המבוטאת בקטע זה היא ההבדל בין אותו אדם "המעורער בנפשו" לבין ה"נורמליות" שהיא בני אדם שאינם מדברים לעצמם ומתנהגים בצורה רגילה, אלה שאינם נלקחים בסופו של דבר לבתי משוגעים ולפסיכיאטרים מול אלה שכן.

אני שואל את השאלה: מי קבע שאותו אדם "מעורער בנפשו" הוא בעצם המעורער בנפשו, ולא אנחנו דווקא אלו המעורערים בנפשנו והוא הנורמלי היחיד מבינינו, למה אנחנו ישר מפחדים מאדם כזה ורואים אותו כזר ומוזר ומתחילים ללטוש בו את עינינו ולדאוג לשלומו, מדוע שלומו, לדעתנו בהכרח לא טוב, מי זו החברה שתקבע מה היא שפיות ומהו "שגעון?" זוהי יוהרה מאוד מאוד גדולה, שלנו כבני אדם, לדעתי. להחליט שאותו האדם שמדבר לעצמו הוא אדם "מעורער בנפשו" ואף לעתים "לא שפוי".

סיטואציה שלישית:

לפני תחילת ההסבר מהי הנורמליזציה המובאת בסיטואציה זו אצטרך להסביר לפני כן את מה שהיה בפעולה ומה שדיברנו עליו. ואתחיל בקטע שניתן לנו בפעולה על ההבדל בין "מין" ל"מגדר".

בתחומים כגון פסיכולוגיה, סוציולוגיה או חינוך, נבוג להגביל את השימוש במושג "מין" למקרים בהם נדרשת החבנה בין בני אדם על בסיס ביולוגי.

לעומת זאת, הבחנה על פי מגדר, היא כזו המזהה את מינו של אדם על פי תווים חיצוניים ועל פי מרכיבי התנהגות מסויימים.

זוהי הגדרה חברתית- תרבותית , בשונה מן ההגדרה הביולוגית של המילה "מין".

השימוש במילה "מגדר" בא לבטל או לצמצם את השפעתה של ההנחה המסורתית, שלפיה יש הקבלה הכרחית ובלתי נמנעת בין המין הביולוגי למין הפסיכולוגי. כלומר שקיימת הקבלה בין זכריות לגבריות ובין נקביות לנשיות.

לאחר קריאת קטע זה דיברנו האם אנחנו רואים במקומות מסויימים בחיינו את ההשפעה על ההקבלה הזו בין ה"מין" ל"מגדר" על חיינו. והייתי חייב לאמר שכן.

לאור העובדה שיש לי קול טיפבה גבוה יותר משל גברים אחרים קיבלתי לא פעם תגובות קרירות מצד אנשים שונים שאני פוגש ששואלים "תגיד, מה לא בסדר עם הקול שלך?", חסרי הבושה אף שואלים אותי "אתה הומו?" ולמרות שאם הייתי הומו לא הייתי מתבייש בזה, העובדה שאני לא פשוט גורמת לי להרגשה לא טובה כששואלים אותי את זה רק על בסיס הקול הגבוה שלי, לכאורה.

בנוסף אתן עוד שתי דוגמאות בגללן חשבו שאני "נשי":

1. כשהייתי בברלין ראינו על פסי תחנת הרכבת התחתית עכבר קטן שהתחפר לו מתחת לפסי הרכבת ומישהי מהקבוצה שלנו הראתה לי אותו ואני אמרתי "איזה חמוד!!! רק שהרכבת לא תדרוס אותו" מיד היא שאלה אותי: תגיד, אתה כמו א' (חבר שלי מהכיתה, הגיי).
2. לאור העובדה שאני טבעוני שמעתי כבר מש' ומילד מאוד מעצבן בשכבה שלי את ה"עובדה" הבאה: גבר צריך להיות אכזרי, לאכול בשר זה גברי, לפרק סטייקם, לטחון המבורגרים שזה גברי, ומי שלא עושה את זה הוא נמושה.

ואני בא לשאול: אתם בסדר, מה עובר עליכם? למה העובדה שאדם מחליט לעשות דברים מסויימים, אוהב דברים מסויימים, חושב בצורה מסויימת הופכת אותו לפחות גברי או בכיוון ההפוך, נשים שמתנהגות לאו דווקא בצורה לא עדינה כפי שהחברה מצפה מהן שינהגו הן "אוחצ'ות" או מילים כאלה.

אני חושב שהנורמליזציבה המגדרית הזאת והסטריאוטיפיזציה גורמת לביטול האישיות של האדם ולהפיכת האנשים למקשה אחת של אנשים שכולם "נורמלים" בהכרח ולא בעלי מחשבה חופשית באמת אלה בעלי "נורמה קיימת" המובנית להם בתוך הראש.

בסופו של דבר, כולנו מפנים את הפנים לכיוון הנסיעה, ומי שלא נוסע עם כיוון הנסיעה יהיה לו קשה בסופו של דבר להיות חלק אינטגרלי-מהותי מהחברה, אם לא ייאמץ לעצמו ולו אחת מן הנורמליזציות שהחברה האנושית יוצרת בעצמה.

בסופו של דבר אנחנו צריכים לזכור שכל הנורמליזציה, הסטריאוטיפיזציה, ההחלטה הגורפת וקביעת הנורמות ההתנהגותיות- אישיותיות- מחשבתיות- רגשיות וכו' מקורם ביעקר בפחד ובחולשה שיש לנו, בני האדם מפני חוסר שליטה בדברים.

באמצעות השליטה אנחנו יכולים לכוון את חיינו בצורה יותר טובה והמצב הזה מביא אותנו למקומות טובים וחיוביים, לעומתם חוסר לשיטה גורם לנו בני האדם להשתגע לאור הצורך שלנו בשליטה על המתרחש סביבנו, אבל בסופו של דבר אותה שליטה גורמת לנו לפספס דברים מסויימים בחיים כמו חופשיות מחשבתית מוחלטת ומתיחת גבולות עד הקצה.

מקווה שנהנתם לקרוא, וגם אם לא קראתם את הכל לא נורא...

הייתי רוצה שהפוסט הזה יגיע להרבה אנשים, ושהרבה אנשים ייקראו אותו, ואני מאוד מקווה שכך ייקרה.

~SNOOPY~