בד"כ כשאני שומע את הביטוי הזה, וכשכל אדם העובד במקצוע או מכיר את הביטוי ולו מעט יישמע את הביטוי הזה הוא יחשוב על אדם ששוטף ידיים כל כמה דקות, מנקה ביסודיות את הסביבה שלו ומסדר אותה, ועושה דברים כאלה ואחרים על מנת להרגיע את הנוירוזה המאיימת לפרוץ ממנו (לא תמיד אני צודק במאה אחוז במינוחים, אני מצטער מראש).
אבל, לכולנו יש הפרעה טורדנית כפייתית.
בכל מקרה, אני חושב שניתן למצוא בתוך כל אחד מאיתנו את האדם השוטף ידיים ביסודיות ואחת לכמה דקות,
האם המנקה ביסודיות את הסביבה שלו ומסדר אותה,
אלו שמייצרים לעצמם אי אלו טקסים כדי להפחית ולו במעט את החרדה ההולכת וגוברת.
איך אתעלם מההפרעה הטורדנית כפייתית המשותפת לנשים רבות, אך גם לגברים רבים בסתר, והיא העיסוק הטורדני בלבוש, מראה, שיער, ציפורניים, גבות, שיניים, לחיים, רגליים, עיניים, ידיים, אף, פה... והרשימה עוד ארוכה.
קצרה היריעה מלהכיל את הדברים שאנשים עשו וכמעט עשו, עושים ועושות למען המראה המושלם, הגוף המושלם, התחת המושלם, החיוך המושלם וכו'
והרי, מה הוא מושלם?!
מה שמקובל על ידי החברה?!
אני חושב שיש מעט מאוד דברים שהחברה תוכל להסכים עליהם, באופן גורף.
מה שמצפה ממני החברה הקרובה?!
לא ייתכן שזו החברה הקרובה, משום שלחברה הקרובה עלול להיות קונפליקט עצום עם החברה האחרת, והרי, מאיפה לי שהחברה הקרובה שלי היא היא הצודקת?!
הפרעה טורדנית כפייתית נוספת שפיתחנו לעצמינו לאורך השנים היא ההתמכרות, או ההפרעה הטורדנית כפייתית של הרשתות החברתיות.
גם אני חוטא בהפרעה זו, אין לי כיצד להתחמק ממנה, אני פייסבוקיסט!
ההתעסקות הטורדנית בלייקים, סטטוסים, תמונות, תמונות פרופיל, קאבר, share, ותגובות.
הרבה בעלי מקצוע היו מכנים זאת התמכרות, לעניות דעתי.
הפרעה טורדנית כפייתית לקנייה, לטלפון, למחשב, למשחקים, וכו' וכו'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
