החיים על פי Snoopy

גיליתי משהו לאחרונה...

התשובה כששואלים אותך ״איך קוראים לך?״ והתשובה כששואלים אותך ״מה השם שלך?״ היא לא אותה תשובה.

למשל, אנשים קוראים לי סנופי, אתם תקראו לי הכלב של צ׳ארלי בראון, ואחרים ייקראו לי בשמי.

וזה מצחיק... כי זה ממש קשור לנושא החם.

הכינוי שלי ״הכלב של צ׳ארלי בראון״:

הכינוי סנופי דבק בי עוד מאז כיתה ט׳ בתנועה, הייתי בטיול ודיברתי הרבה על סנופי (המדהים!) והתחילו לקרוא לי סנופי.

השם סנופי דבק בי גם בסמינר המדצי״ם של התנועה אליו יצאתי.

ובסוף הוא עבר גם לביה״ס שלי וילדים מסויימים קוראים לי סנופי, התחלתי לצייר סנופי הרבה ולראות המון ״סנופי וחברים״ בערוץ אחד (זה בד״כ באיזה שש בבוקר)

כשבאתי לפתוח את הבלוג רציתי לקרוא לעצמי סנופי.

אבל זה היה כינוי אמיתי מדי ופשוט מדי, והמצב שבו נמצאתי כשפתחתי את הבלוג הייתה הרגשה שאני כלב של אנשים אחרים, אבל בייחוד של עצמי.

ולכן החלטתי לקרוא לעצמי ״הכלב של צ׳ארלי בראון״ ולא סנופי, כמתבקש.

פעמים מספר חשבתי על לשנות את הכינוי ולהתאימו לחתימה, אבל לא עשיתי את זה לאור העובדה שאני עדיין מרגיש כמו כלב מבחינות מסויימות (לא החיה, התואר)

ולכן אני הכלב של צ׳ארלי בראון.

מקווה שאהבתם את האטימולוגיה של השם שלי