החיים על פי Snoopy

וזוהי גזירת גורלם של אידאליסטים

להיתקע בעולם האידאלים שלהם, ובעשייה שלהם.

ולהישאר

לבד.

לבד,

כי אנשים אחרים, אין להם כוח לעשייה ואידאלים

אנשים אחרים מאסו בניסיון לשנות ולהשתנות

בהתאם למציאות המתפוררת.

אך האידאליסט

מחזיק בשיניו, מחד 

באידאלים הנעלים אותם לא עזב.

צדק, צדק תרדוף!

"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ."

ומאידך, מנסה לתקן את היבטם

של הלא אידאליסטים על העולם.

על מנת שגם הם יהיו אידאליסטים יום אחד.

כי אידאל הוא אין סופי,

ולא יגיע יום בו ייגמר.

לרְאוֹת שֵׁנית שׁוּרוֹת שֶׁנכְתְּבוּ מכְּבָר,

הַדְּיוֹ דֵהָה כּמְעַט,

וּמַשֶּׁהוּ הצְהיב הַנְיָּר הַמְקֻמָּט,

וְרֵיחַ שֶׁל עָבָר.

הוֹי מַגָּעָהּ הַקַּל, הוֹי שׁלְטוֹנָהּ הָרַב

שֶׁל יַד הַזּכְרוֹנוֹת!

הנֵּה ניתַּן הָאוֹת, וְאַךְ ניתַּן הָאוֹת -

וְהָרָחוֹק קָרָב.

רחל המשוררת

הדור שלנו.

דור האייפון והפייסבוק, המחשב והטלוויזיה, האייפד והלחץ!

הלחץ.

שכחנו איך זה להיות ביחד

אך גם שכחנו איך זה להיות לבד

כשהחבר נמצא בלחיצת כפתור, כה קרוב

אבל גם כל כך רחוק, בעולמו שלו.

אנחנו נמצאים במצב

של בין לבין

בין ביחד, ללבד.

בין מתוסכלים, למאושרים

בין מיואשים לבעלי תקווה.

אבל אנחנו לא טועמים לא מזה ולא מזה.

החרדה.

החרדה מלהיות לבד, אך גם מלהיות בין המוני אנשים ולאבד את עצמך בהמון.

החרדה להיות חשוף, אך גם להיות מסוגר מדי.

אי האפשרות לסגור את החדר ולבכות, בלי שאף אחד ידע.

ובאמת לבכות.

ולבכות.

אז... לא עזבתי בסוף... אבל נקטתי אמצעי בטיחות חריפים מאוד.

~SNOOPY~

ואולי לדעתך את לא חלומו של כל גבר

אבל את כן החלום שלי

ולראות אותך שמחה, מחייכת, צוחקת

מאיר את היום עבורי

ותמיד שיש לך רגע

ובו תחושה שונה עוברת

תדעי שאותך אני אוהב

אותך ולא אחרת!

וכל פעם שעליי את חולמת

חלומות מצחיקים, מוזרים

את ליבי את שובה בקסם לעד

ולעולמי עולמים.

ולי את נתת את נפשך על מנת

לשמח, לעזור גם לדעת

ואני מבטיח שאצליח

בליבך עוד לגעת

לימדת אותי אהבה אמיתית

כשאמרת לי "אני מאושרת איתך"

לרצות באושרו של האחר

כמו באושרך שלך.

אני מצאתי פרח

שיש כמותו רק אחד

בין כל מיליארדי האנשים

אדאג לא להשאירו לבד!

הטיפה המרה,

ולא, לא מדובר על אלכוהול.

על אלכוהול כבר נתתי את הדעת.

מדובר כאן על טיפה מטאפורית

אחרי טיפות רבות ומתוקות

מטפטפת טיפה מרה.

לפה, לגרון, לחיים.

קשה לפעמים להבין איך הטיפה המרה הגיעה

כשרק מתוק לך בחייך.

אך אלה הדברים,

לא מצפים להם.

וגם בין ים של טיפות מתוקות

מסתתרת טיפה מרה.

אומרים שכל יום הוא התחלה חדשה...

אפשרות לתיקון, אפשר לטעות, אפשרות לשינוי גישה.

אומרים שלתקן אפשר בכל יום.

וגם אומרים שבפעם השנייה שאתה עושה טעות זו כבר לא טעות, זו בחירה.

בחירות, החיים מורכבים מבחירות, כך אומרים.

התיקון אפשרי בכל יום.

את הטעויות שלי כבר עשיתי

וכבר עשיתי בחירות רעות.

אבל השיפור עוד יקרה לי.

אני מבטיח לא להיכנע לעצמי.

כי האויב הגדול ביותר של אדם הוא עצמו.

וגם נאמר בדברי חכמים

"איזהו גיבור הכובש את יצרו"

וכל החרטות, ואת כל הבחירות הרעות, אשים לנגד עיניי

לא כדי להתייסר עליהם

אלא על מנת לומר די!

את זאת לא אעשה עוד! ופה לא אשגה!

הבחירה הטובה היא משאת נפשי!

ואותה תמיד להשיג אנסה!

(ואצליח)

לילה.

~SNOOPY~