החיים על פי Snoopy

ממלכתיות-

ממלכתיות הייתה כינוייה של גישתו של דוד בן-גוריון - בתמיכת מפא"י ומפלגות הימין והמרכז - שצידדה בהעברת מרכז הכובד של ההכרעות ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל.

הגישה נתנה למעשה ביטוי אידאולוגי להעברת מרכזי השליטה במדינה מהחברה לממשלה ולביסוס ריבונותה של המדינה. שורשיה של הגישה נעוצים בתפיסה שדגלה במעבר "ממעמד לעם" והדגישה את תפקידיה הלאומיים של מפא"י על חשבון תפקידיה התנועתיים. פירוק הפלמ"ח, חקיקת חוק חינוך ממלכתי שביטל את שיטת הזרמים בחינוך והלאמת לשכות העבודה נתנו ביטוי למעבר מתנועתיות לממלכתיות.

היום, רוב המדינה פועלת בצורה ממלכתית, נטולת אידיאולגיה פוליטית כזו או אחרת, בי"ס "ממלכתי" משמעו, ללא נגיעה בנושאים פוליטיים, ללא הבעת דעה פוליטית.

בניגוד לכך, כתבה ויסלבה שימבורסקה, משוררת פולנייה, את בשיר הבא:

אֲנַחְנוּ יַלְדֵי הַתְּקוּפָה, 
הַתְּקוּפָה הִיא פּוֹלִיטִית. 

כָּל הַמַּעֲשִׂים הַיּוֹמְיוֹמִיִּים 
אוֹ הַלֵּילִיִּים שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּנוּ, שֶׁלָּכֶם 
הֵם מַעֲשִׂים פּוֹלִיטִיִּים. 

תִּרְצֶה אוֹ לֹא תִּרְצֶה, 
לַגֶּנִים שֶׁלְּךָ עָבָר פּוֹלִיטִי, 
לָעוֹר גָּוֶן פּוֹלִיטִי, 
לָעֵינַיִם הֶבֵּט פּוֹלִיטִי. 

כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת 
לְכָל דְּבָרֶיךָ הִדְהוּד, 
לְכָל שְׁתִיקוֹתֶיךָ הִשְׁתַּמְּעוּת 
פּוֹלִיטִיִּים. 

אַף בְּלֶכְתְּךָ בִּסְבַךְ הַיַּעַר 
אַתָּה צוֹעֵד צְעָדִים פּוֹלִיטִיִּים 
עַל קַרְקַע פּוֹלִיטִית. 

גַּם שִׁירִים לֹא פּוֹלִיטִיִּים הֵם פּוֹלִיטִיִּים, 
וּבַמְּרוֹמִים מֵאִיר יָרֵחַ, 
זֶה מִכְּבָר לֹא-יְרֵחִי. 
לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת, זוֹ הַשְּׁאֵלָה. 
אֵיזוֹ שְׁאֵלָה, חַבִּיבִּי. הָשֵׁב בַּהֲקַלָּה. 
שְׁאֵלָה פּוֹלִיטִית. 

אֵינְךָ חַיָּב לִהְיוֹת בֶּן-אֱנוֹשׁ 
כְּדֵי לִהְיוֹת בַּעַל מַשְׁמָעוּת פּוֹלִיטִית. 
דַּי בְּכָךְ שֶׁתִּהְיֶה נֵפְטְ גָּלְמִי, 
מִסְפּוֹא מְרֻכָּז, חֹמֶר גֶּלֶם מְמֻחְזָר. 

אוֹ אַף שֻׁלְחַן יְשִׁיבוֹת, שֶׁעַל צוּרָתוֹ 
הִתְוַכְּחוּ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים: 
מִסָּבִיב לְאֵיזֶה שֻׁלְחָן יֵשׁ לָשֵׂאת-וְלָתֵת 
עַל-אוֹדוֹת חַיִּים וּמָוֶת, עָגֹל אוֹ מְרֻבָּע. 

בֵּינְתַיִם אֲנָשִׁים נֶהֶרְגוּ, 
חַיּוֹת גָּוְעוּ, 
בָּתִּים עָלוּ בַּלֶּהָבוֹת 
וְשָׂדוֹת צָמְחוּ פֶּרֶא 
כְּמוֹ בִּתְקוּפוֹת קֶדֶם 
פָּחוֹת פּוֹלִיטִיּוֹת.

האם ממלכתיות אפשרית בעולם פוליטי?

אני חושב שכן, אך לא באמצעות התעלמות מהפוליטיקה, אלא באמצעות הבאת כל הפוליטיקה על השולחן, ונתינת בחירה בין הרעיונות השונים.

~SNOOPY~

שמתעב את הממלכתיות איך שהיא עכשיו

אני חייב לאמר. היה לי יום עמוס.

על אף שהייתי אמור לפגוש את סטיבוש בתל אביב וזה התבטל, ואחרי זה תכננתי לנסוע עם חברים לתל אביב וגם זה התבטל, עדיין היה לי את אחד הימים העמוסים ורוויי החוויות ביותר שהיו לי בחיי הקצרצרים.

נתחיל מזה שאני כותב את הפוסט הזה פעם אחת עם חיוך אמיתי, לא מעושה ולא מאולץ.

לא היה לי יום עמוס במובן שלי של המילה. אבל היה לי יום טוב.

פה הפוסט באמת מתחיל>

ואחרי ההקדמה הארוכה וחסרת המשמעות הזאת אספר לכם על היום שלי.

התעוררתי בשעה עשר וחצי (קצת מוקדם, בכל זאת יום שבתון) וההורים שלי בדיוק הלכו להצביע.

אתמול בלילה ניסיתי לגרום להם להבין שבתאכל'ס מרצ עם שלושה חברי כנסת עשתה יותר ממה שרוב המפלגות האחרות עשו להם (לא שההורים שלי ימניים או משהו, אבל הם לא היו כל כך בעד מרצ) וחיכיתי לראות מה הם באמת יצביעו, בסופו של דבר.

יצאתי מהבית בעשרה לאחת עשרה כדי ללכת חצי עיר בשביל להגיע לדוכן של מרצ מול הקלפי באחד מביה"ס בעיר שלי.

בדיוק כשהגעתי לשם אילן גילאון הגיע להצביע! הצטלמנו איתו ונפגשנו איתו.

בסופו של דבר נשארתי מ-11:30 שם ועד 18:00.

חלק מהדברים שעשיתי:

1.להקשיב למישהי מ"עוצמה לישראל" מטיפה לי בענייני דת (בקושי דיברנו על פוליטיקה)

2.לדבר על נושא נישואין אזרחיים עם איש מהבית היהודי

3.לשמוע את "למה לי פוליטיקה עכשיו?" של משינה ביום בחירות מול קלפי עם חולצת מרצ

4.לגלות ששני ההורים שלי הצביעו למרצ למרות שהם לא תיאמו את זה האחד עם השני

5.לאכול פלאפל... (לא יודע למה הכנסתי את זה)

6.לשמוע את השיר "שאול מופז" של הבילויים מול בנות שקידמו את קדימה

7.לראות את ההבדל בין אנשים שבאו לשם בגלל אידאולוגיה ואנשים שבאו לשם בגלל ששילמו להם

8.לרוץ עד לים ולנסות לשכנע את המציל (שלא היה) להגיד לכולם ללכת להצביע

9.לנסות לשכנע חרדים להצביע מרצ 

10.המון המון המון המון המון המון המון וויכוחים פוליטיים!!!

לאחר מכן נסעתי עם אחד הפעילים הבוגרים בשעה 18:00 לפעולה של הנוע"ל.

הגעתי עם חולצה של מרצ, מה שדי פיתח כמה דיונים פוליטיים (שרובם היו ירידות על מירי רגב...)

והייתה לנו פעולה על מין, מגדר ומיניות שדיברה בעיקר על איך הסטריאוטיפים שבאים אלינו בתקשורת משפיעים על היחס לנשים כיום (צריך לכתוב פוסט על זה!)

בשעה רבע לשמונה נגמרה הפעולה והתכוננתי ללכת עם אמ (שם חדש לבלוג הזה) למסיבה של פעילי מרצ בתל אביב ביחד עם צפייה בתוצאות המדגמים מה שהיה ממש יפה! יש לי אפילו תמונות לשתף.

ראינו את תוצאות המדגם ושמחנו (7 מנדטים או 6 מנדטים למרצ! הכפלנו את כוחנו!)

ואני ואמ היינו ממש מעט זמן ב"צוותא" בצפייה בתוצאות המדגם של מרצ, ושמעתי את זהבה גלאון מדברת וכולם היו שמחים.

חזרנו מהר מתל אביב  חבל, כי רציתי להכיר חבר'ה מסניף נוער מרצ בתל אביב... (טוב נו, בהזדמנות אחרת).

אחד הדברים הכי חשובים שקרו לי היום הייתה ההפתחות שלי בפני אמ.

סיפרתי לו למה אני מדוכא כבר הרבה זמן, למה אני לא מרגיש טוב עם עצמי.

סיפרתי לו על העובדה שאני מאשים את עצמי בכל מה שקורה לי.

סיפרתי לו על כל הסיפור שלי איתה.

סוף סוף הרגשתי שנגולה אבן מעל ליבי.

הקלדתי את הסיפור שלי איתה פעם פעמיים, אבל לא באמת הרגשתי הקלה.

פעם ראשונה שאני באמת מרגיש הקלה.

הוא אמר לי להחליף דיסק, לעזוב, להיפטר מהפחדים שלי.

ואני עדיין חושב אם זה מה שאני הולך לעשות, אבל יש סיכוי שכן זה מה שאני הולך לעשות.

בסופו של דבר, אני לחוזר למה שכתבתי בהקדמה.

אני מחייך, אני חושב אחרת.

אמ עזר לי להבין שאני ממש חי בשקר בכל מה שאני אומר לעצמי, ואני צריך להפסיק להאשים את עצמי בהכל.

אני עוד אצטרך זמן לעבד את מה שהוא אמר, אבל כן, אני מרגיש שינוי לטובה.

מקווה שגם לכם היה יום מוצלח.

למרות שהיה לי יום ארוך עדיין יש לי מרצ (איזה משחק מילים מגניב!)

~SNOOPY~