שוב הגיע הזמן הזה בשנה שכל העיר מתמלאת בעשן ובצרחות של ילדים - כן ל"ג בעומר.

אני בטוחה שכולכם מכירים את הסיטואציה שאתם יוצאים החוצה להוריד את הכלב או סתם לעשות סיבוב סידורים בשכונה ופתאום מופיעה לפניכם חבורה של ילדים עם עגלת סופר מלאת קרשים.. כל פעם שאני רואה חבורה כזאת אני תמיד תוהה מאיפה הם פילחו את העגלה הזאת אף פעם לא הבנתי איך זה עובד גם כילדה לא הבנתי מה הסופר לא שם לב שנעלמה לו עגלה?!

ל"ג בעומר תקופה מאוד נוסטלגית עבורי האיסוף התחרותי בין כל ילדי העיר, מחשבות אסטרטגיות בנוגע למחבוא הקרשים וכמובן ככל שהיום קרב מציאת הלוקיישן האידיאלי להקמת המדורה - כן הכי כיף להיות ילד.

זה ל"ג בעומר? אז זהו שלא ממש .. 

אחי הקטן אמר לי שילדים אצלו בכיתה בכלל לא יודעים למה מציינים את ל"ג בעומר (ידע בסיסי בגימטריה יכול לעזור קצת - היום ה33 לספירת העומר).

ביום זה נסתלק הצדיק הגדול רבי שמעון בר יוחאי - רשב"י, מחבר ספר הזוהר.

בטרם הסתלקותו ציווה על תלמידיו שסבבו את מיטתו - לשמוח ביום הזה, ומאז נעשה יום הל"ג בעומר ליום שמחה.

מאות אלפים עולים בו לקברו של רשב"י בהר מירון ושוטחים תפילה.

(המידע הנ"ל נלקח מאתר חב"ד).

סך הכל יש בחג הכל לכולם -

לילדים מדורה, אווירת הביחד הכיתתית ובמיוחד כמויות אדירות של סוכר בדמוי מרשמלו.

לנוער (שמרגיש "בוגר" מידי לאסוף קרשים) עשיית מנגל בחבורות.

להורים בעיקר כאב ראש מהתרוצצות אחרי הילדים באתרי המדורות והתסכול של יצירת שרשרת תפוחי אדמה עצומה עבור כל הכיתה.

בשבילי מה שעושה את זה בחג זה הביחד (ומלא מלא מלא מרשמלו).

מה שכן הריח המזעזע של העשן שמכסה את כל העיר ממש לא עוזר לי להתחבר למדורות יותר מידי אז אני בעיקר חוגגת עם חברים קרובים וכן כמובן שמנגל עם קצת ויסקי תמיד יכול לעזור להרים את האווירה.

שיהיה לכולנו חג שמח !