אוטו זבל

כשעצובים בוכים, כשיש מועקה מגעילה ודביקה שעולה לאט לאט מהבטן לכיוון הגרון והאף, כמו קיא- אז פורקים בבכי.

מכירים את זה

שהעצב הוא מהותי

כלומר הוא בעיה קיימת שצריכה פתרון

כלומר הוא שינוי שצריך להעשות באורך החיים

כלומר- הדרך היחידה לפתרון היא שינוי באורך החיים.

ואז מנסים לבכות,

והחומר הדביק ההוא עולה לאט מהרגיל לכיוון מעלה.

ואין באמת צורך בבכי.

רק בשינוי.

את מכירים את זה?

אתם בטח מכירים את זה שלא מסתכלים לצדדים כשחוצים את הכביש

כי זה נניח- לא באמת מהותי. 

מה, לא מכירים את זה?

מכירים את זה שיש לכם בגרות בלשון מחר ולא פתחתם ספר? וזה לא שאתם תותחיים בלשון או משהו, פשוט באמת לא אכפת לכם.