כ"כ טוב לי, טוב לי כשאני מעשנת וטוב לי כשאני מסתמסת איתך וטוב לי כשאני עם המשפחה וטוב לי לחרוש ככה את הארץ. טוב לי בנעלי טיולים וטוב לי בחצאית וטוב לי בבגד ים. טוב לי בלעדייך כשאת רחוקה ממני וטוב לי להגיד שאנחנו כבר לא ביחד למרות שעוד לא נפרדנו, אבל כ"כ ברור לי שזה יקרה. טוב לי לחשוב על זה שאני אבוא לבקר אותך אי שם במרחק נסיעה של שעה וחצי כדי להגיד לך שאני כבר לא רוצה שנהיה ביחד וטוב לי לדעת שאני אתחיל את אחת התקופות הכי קשות והכי טובות שיהיו לי בחיים.
חופש. הכל כ"כ חופשי, וכל הדלתות פתוחות בפני. אני יכולה לעשות מה שבא לי, אני יכולה להגיע לכל מקום שארצה. אני אבכה הרבה בדרך, זה אף פעם לא קל, אבל אני יודעת עכשיו שהשמיים הם הגבול, אתה נותן לי להרגיש ככה. ואז מה אם אנחנו מכירים בדיוק שבוע? כשאני אחזור בשלישי אני אסמס לך איזה אסמס קליל שיודע בדיוק מה הוא רוצה, ואני אהיה מוכנה לסירוב, ואני אשמור על אופטימיות, כי כ"כ טוב לי. ואין מצב שמישהו יעשה לי עין הרע, כי אני אופטימית, וזו החלטה שלי שאף אחד לא יכול לשנות.
טוב לי.
עריכה:
ואז את שולחת הודעה כזאת ואני לא יודעת איפה לקבור את עצמי.