זה כבר לא עניין של כמה קלוריות או של להיות רזה. כי אני מרגישה טוב עם עצמי. זה עניין של להילחם, ולעמוד על שלי, ולדעת מה טוב בשבילי, ולא לפשל. זה לסיים את היום בהרגשה טובה. כי אם יצא שאכלתי וואפל או שוקולד או לא גיוונתי מספיק אז אני עושה ספורט. אני אשכרה שמה את כל התירוצים בצד.
והריחוק הזה עושה לי טוב. כי יש לי זמן לנשום. ואולי אני צריכה לעשות את זה יותר, להגיד "אני מעדיפה שלא" וללכת הביתה כדי לעשות מניקור וספורט ולטפח את עצמי. זה עדיף על להיות אצלך 3 פעמים בשבוע ולראות האנטומיה של גריי כאילו אין מחר ואז להכנס לאוטו של אמא עם ריח של סקס ושלך באחת עשרה בלילה להגיע הביתה באחת עשרה ועשרים ורק אז להתכונן לשינה. מסתדבר שכשאת לא פה אני לא משתוקקת שתחזרי כדי להמשיך ולהשקיע בך, אלא אני רוצה להשקיע בעצמי, ועושה את זה בגדול. מה גם שיש לי זמן לחברים. אני אוהבת את (ארבעת) החברים שלי, ואני רוצה להדק איתם את הקשר, ואין ספק שאת גורם מפריע.
אתגר חדש- למצוא איזון גם בחיי החברה ולשנות את סדר היום והעדיפויות. הוכחתי לעצמי פעם אחת ואני מסוגלת בפעם השנייה. אין צורך בראבק, פשוט להפוך את זה לשגרה ולנסות לאזן- אם יצא שיומיים ברצף הייתי רק איתך, אז יום אחד להקדיש לעצמי ויום אחד להקדיש לחברים ואז לחזור ולבלות איתך. זה עדיף מלבלות כל דקה פנויה אך ורק איתך. אני צריכה להתחיל להכניס לעצמי את זה לראש. למשל- מראשון עד רביעי לא ראיתי אותך בכלל- חמישי ושישי (בבוקר) מוקדשים רק לך, ואח"כ אני אלמד בשבת. נשמע טוב. נתראה ביום ראשון ואני אספר לכם איך היה. אכלו לי בהצלחה!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Miss.C-