לפני מספר ימים כשעברתי בחנות הספרים הופתעתי לגלות שחידשו את המהדורה של "שם הורד"ֿ. קיצרו את מספר העמודים בחצי וכרכו אותו בכריכה רכה, צבעו שחור וורדים אדומים מעטרים אותו. כשקניתי את המהדורה הישנה מתישהו מזמן אני זוכרת שהכריכה הקשה בצבעה הצהוב דהוי, עם התמונה שצולמה מהסרט ובכלל העיטורים המכוערים האלה שהקיפו אותה, והתקציר שלא כתוב בו דבר מלבד הילולים ושבחים על המילים הצפופות הקטנות שדחוסות על פני כל 408 העמודים, זה מה שאכזב אותי אבל בו בזמן שיכנע אותי לקחת אותו הבייתה.
-
לפני קצת יותר משבוע וחצי חל לו יום הולדתי התשע עשרה. לראשונה בחיי קיבלתי שלוש עוגות, שתיים מהן אפילו עם הקדשה ונרות וכל הסיפור, שיפור משמעותי מאז העבר העגום כי הפעם האחרונה בה קיבלתי עוגה הייתה כשגילי היה חד ספרתי. תמיד טענתי שאני
מעדיפה לקבל עוגת יום הולדת אחת עם נרות על פני המתנות ואז חששתי שאני סתם אומרת כי את העוגה אוכלים מהר מאוד אבל בכסף מהיום הולדת אפשר לקנות סיגריות ודברים חשובים אחרים. השנה כשקיבלתי את העוגה שייחלתי לה שנים נוכחתי לדעת שלא שיקרתי ולמרות שהיא כבר נגמרה ואין לי כסף לסיגריות ולדברים חשובים אחרים היא לא תצא לי מהראש לפחות כמספר השנים שפינטזתי עליה אם לא יותר.
-
ואחרון חביב,
רציתי רק לומר בקול פעם נוספת שאני נורא שמחה שהתגייסתי כי אני נהנית בצבא כמו שלא נהניתי לפניו (וזה אפילו לא קשור לחותמת היפה והחדשה עם שמי ומקצועי מוטבעים עליה שקיבלתי אתמול ושמעכשיו אחתום על הכל ועל כולם רק בעזרתה)
"תשע-עשרה הוא הגיל שבו כולנו מגיעים לשיא השטויות האידאיליסטיות שאנחנו מטפחים. תשע-עשרה הוא גילו של החייל הרגלי המושלם שימות מבלי שיגנח, כשלבו נושא להט פטריוטי. תשע-עשרה הוא הגיל שבו רוחו של המשורר הצעיר בחדרו השכור נוסקת לרום הגבוה ביותר, נושאת בשמחה את המתקפה של מה שהחשיב כאלוהי בנשמתו. תשע-עשרה היא השנה האחרונה שבה תינשא אישה צעירה אך ורק מאהבה."