סיפורים ( =

עולם הרעב - פרק 2

ניסיתי להתאמץ קצת יותר כדי לראות את פניי האיש, אבל אז אוכפי החוק תפסו אותו בידיים ומשכו אותו לרכב הלבן והגדול שלהם.
ואז ראיתי שאוליבר כבר התרחק ואמר לי:"אני יצטרך לישון פה, הייתי פה יותר מידי זמן ועוד מעט שעת העוצר."
נאנחתי ולקחתי מזרן מאובק מהארון שלי.
"אני רעבה." אמרתי. חיפשתי בכל החדר ולא מצאתי אוכל. 
ואז אוליבר אמר:"יש לי פה לחם טרי עם חמאה טרייה מהעז הזקנה שלנו." עייני אורו ורצתי לעבר הלחם.
כמעט טרפתי את הלחם, הוא היה כל כך טעים כבר שבועות שלא הלכתי לחם טרי, כל הזמן אכלתי דגן.
"אל תאכלי את זה כל כך מהר פשוט תחטפי כאב בטן." הוא ציחקק.
התחלתי גם לצחקק, ואז פתאום שמענו צעדים קרובים לבית, הבטתי באוליבר וראיתי שהוא סימן של 'שקט.'
אחרי כמה שניות שמענו דפיקות חזקות על הדלת,
ואוליבר קם ומהר חיפש מקום להתחבא - לבסוף הוא התחבא בארון ואני הלכתי לפתוח את הדלת.
"מי זה?" שאלתי בקול אדיש.
"אלה אוכפי החוק. אנחנו שמענו שיש אצלך נער שבא אלייך בשעת העוצר.
נתקפתי חרדה, אוליבר בא בשעת העוצר? למה הוא לא אמר לי כלום?
פתחתי קצת את הדלת ואמרתי בקול שקט:"אין אצלי אף אחד." 
אוכף החוק פתח את הדלת בחוזקה ובאותו זמן העיף אותי על הרצפה הקרה.
"אנחנו עוד נראה אם אין פה אף אחד!" הוא צעק עליי.
הוא התחיל לחפש את אוליבר וקיוותי שאוליבר יודע שיש אצלי בארון דלת סודית שמובילה לחדר אחר.
אחרי כמה דקות אוכף החוק פתח את דלת הארון וצעק:"הנה הנער הזה!!"
נבהלתי ורצתי לאוכף החוק ניסיתי לתת לו מכות אבל אז הוא חשמל אותי עם השוקר החשמלי שלו, ונפלתי בכבדות על הרצפה כשהכל התחיל להחשיך אבל הדבר האחרון שראיתי הוא את אוליבר מדמם למוות - לידי.
התעוררתי לאפלה מוחלטת, התחלתי למשש את הרצפה הקפואה, ואז נתקלתי באיזשהו חפץ מיששתי אותו הרגשתי רגליים, ראש , ידיים.. זה בן אדם! 
נרתעתי וניסיתי לקום אך הרגליים שלי כאבו נורא מיששתי אתה חלק הכואב והרגשתי נוזל חם - דם.
חתכתי מהר את החולצה וניסיתי לעשות חוסם עורקים בחושך, פתאום שמעתי גניחות מכיוון הגופה.
קשרתי את החוסם בקשר מסורבל והתקדמתי לעבר האדם.
לאט לאט התרגלתי לחושך וראיתי מעט - זה היה נער גבוה עם עיניים בהירות, שיער חום או שחור לא הייתי בטוחה והוא היה די גבוה.
אחרי כמה שניות שמעתי לחישות מכיוון צפון.
"מה נעשה איתם?" שאל איש אחד שקולו נמוך.
"האדון מתכוון להוציא אותם להורג בפומבי, אבל לא מוות קל - מוות עם שוט." האדם השני אמר שהנחתי שהוא אוכף חוק.
אחרי זה לא שמעתי כלום, ואחרי שחשבתי שאני שומעת משהו מהכיוון שלהם גיליתי שזה הנער שמונח לידי, הוא נאנק מכאבים ולחש בשקט בשקט:"תצילו אותי.." הוא השתעל והמשיך:"הצילו בבקשה כל כך כואב לי.." 
הפכתי אותו לכיווני וראיתי את גופו , צלקות מדממות על הפנים, מכות יבשות ומכות מדממות, נשנקתי.
"מה קרה לך..?" שאלתי.
"מ..י מי את?....?" הוא גימגם.
"אני אלי הות'רן. ומי אתה? ומה אתה עושה במקום הזה?"
הוא ניסה לקום ואמרתי לו:"אתה צריך לנוח יש לך המון דימומים. חייבים לעשות לך חוסמי עורקים."
ואז ראיתי שהוא התעלף,
פעלתי מהר קרעתי מבגדיי חתיכות בד וקשרתי סביב הפצעים שלו.

- - - -

איךך?

ממשיכה מחר ♥