סיפורים ( =

"אז הילד הזה , פיטר, אתה יודע שהוא היה פעם אוכף חוק?"
פיטר בהה בקיר בהלם, ניסיתי לומר לו משהו אבל עצרתי בי.
אוכף חוק הוא אדם נוראי ובלי לב שעובד למען הנשיא שלנו,
הוא הורג אנשים מלקה אותם..
נחרדתי למחשבה שהילד הצעיר - פיטר היה פעם אוכף חוק.
"הוא..הוא .. משקר!" שמעתי את פיטר מלמל לעצמו.
"פיטר, אני בטוחה שהוא משקר! הוא בטח משקר רק כדי להבהיל אותך כי אתה לא זוכר כלום.." אמרתי לו בנחמה.
הוא ישב על הרצפה והצמיד את ברכיו לחזה,
תוך כדי שהוא מלמל לעצמו:"הוא משקר.. הוא בטוח משקר.. אין מצב שהייתי אוכף חוק..."
ניסיתי לשמוע עוד משהו מבאנשים שמדברים בחוץ,
אבל פתאום פיטר פרץ בבכי,
הסתובבתי אליו ורצתי אליו תוך כדי שאני אומרת לו:"אתה בסדר פיטר?"
הוא סובב את גבו אליי, ונאנק.
התרחקתי ממנו והרגשתי שהבטן מקרקרת לי,
לא אכלתי כלום מאז שאכלתי את הלחם עם אוליבר.
אוליבר! איפה הוא? 
חיפשתי בטירוף את הלחם בזמן שחיפשתי על אוליבר:
מה קרה לו? מה עשו איתו? אולי הוא עדיין מדמם למוות על רצפת הדירה שלי? אולי הוא כבר מת?
מצאתי את הלחם ונגסתי בו כמה נגיסות קטנות,
אחרי זה התיאבון שלי נעלם אז שאלתי את פיטר כשהגב שלי מופנה לו:"אתה רוצה לאכול משהו או לשתות?"
הוא לא ענה לי ואז הסתובבתי וראיתי שהוא ישן.
נאנחתי וזרקתי את הלחם על הרצפה,
פתאום כעבור כמה שניות ראיתי עכבר מתרוצץ על הרצפה ולוקח את הלחם.
"מאיפה הגעת עכברון קטן?" שאלתי בשקט.
הוא צייץ אליי בחיבה ורץ לחור קטן בקיר.
"מצאתי!" צעקתי לעצמי בשמחה.
דחפתי את היד לתוך החור הקטן ותפסתי משהו דק - נייר.
הוצאתי את הנייר מהחור והסתכלתי על הדף,
היה בו כתוב:

החושך ימצא את הדרך לאור.

איך זה אפשרי? חשבתי לעצמי.
פתאום זה הכה בי כמו ברק - צריך לסגור את האור ואז הכתוביות יופיעו.
חייכתי לעצמי בהערכה וחיפשתי מתג הפעלה לאור,
חיפשתי כמה דקות על כל קיר,
אחרי שלא מצאתי חיפשתי שוב ושוב.
איך אני ידע מה כתוב אם אף פעם לא נכבה האור?
נאנחתי, ולפתע שמעתי את פיטר אומר:"מה מצאת?"
רציתי לספר לו אבל החלטתי שלא.
"כלום.. כלום." עניתי לו.
הוא בחן אותי כמה שניות ונשכב שוב.

אחרי שהוא נשכב חיפשתי שוב את המתג הפעלה,
ולפתע נפער חור בגודל של אדם ומתוכו יצא אוכף חוק ובזרועותיו נמצא חבל מתכת שהם קוראים לו - חבל החשמל.
נרתעתי והתחלתי ללכת לאט לכיוון פיטר.
"פיטר! תתעורר.." אמרתי לפיטר בשקט.
הוא לא התעורר אז נאלצתי לבעוט בו קצת עד שהתעורר ואמר:"מה?" ואז הוא ראה את האוכף וקם ישר.
"אתם באים איתי." הוא אמר בקול נמוך ורועם.
התרחקתי לאחור ותפסתי בידי את פיטר,
אחרי שניה ארוכה שהבטתי באוכף לחשתי בשקט לפיטר:"כשאני אומרת קדימה אנחנו רצים לכיוון הפתח בשיא המהירות ואז יוצאים מהמקום הזה, טוב?" 
הוא הינהן לי בהסכמה, אז הסתכלתי על אוכף החוק שהתחיל להתקרב אלינו צעקתי:"קדימה!"
התחלנו לרצות בכל המהירות לפתח ואז האוכף חוק לא חשב פעמיים והשליך עליי את חבל החשמל,
החבל נקשר סביב הידיים שלי - פיטר ניסה לעזור לי וצרחתי לו:"רוץ!!" ואחרי שסיימתי את המילה נפלתי על הרצפה בכבדות ואיבדתי את ההכרה.

כשהתעוררתי השמש הכתה בעיניי, 
ניסיתי להתרגל לאור ואז ראיתי את אוליבר.
הוא עמד במרחק 50 מט' ממני - בתור להצלפה.
נתקפתי חרדה ופחד וניסיתי לבדוק איפה אני נמצאת,
הייתי בכיכר העיר מסביבי היו המון אנשים שבאו לראות איך מצליפים באוליבר.
כעס זרם בעורקיי ורציתי לקפוץ ולהוציא משם את אוליבר אבל אז שמתי לב שכולי מוקפת באוכפי חוק.
חיפשתי בעיניי את פיטר - אולי הוא הצליח לברוח.
לבסוף נכנעתי וראיתי שאוליבר הוא הבא בתור להצלפה,
חיפשתי את הסכין שהסתרתי בדרך כלל בשערי -
בדקתי שאף לא מסתכל והוצאתי אותו.
חשבתי בהתחלה לדקור את כל אוכפי החוק.