"שיואו איזה כיף, הקיץ בא, בא, בא, בא, בא.. אני כל כך שמחה שהקיץ בא..." (:

סוף שנה.. זה אמור להיות כיף לא? יש חופש של חודשיים מבלי ללמוד ומבלי לקום מוקדם בבוקר אבל לא... זה לא ככה.. הסוף שנה שלי הוא בעצם ערבוב של כל מיני רגשות.. בעיקר של עצב ושמחה!

השינשינים שאני כל כך אוהבת, עוזבים..

אמילי שהשלמתי איתה לפני כמה ימים, עוזבת..

יש יותר מידי עזיבות ופרידות.. אני לא רוצה את זה! זה לא מתאים לי! שונאת, שונאת, שונאת פרידות!!!!!!

אני לא רוצה להיפרד מאף אחד! אני לא רוצה שמישהו יעזוב! אני פשוט רוצה שהשנה תמשיך כמו שהיא...

אני פשוט לא מאמינה שהשנה הזאת עברה כל כך מהר.. רק מיצמצנו והיא טסה לה..

אני רוצה להודות לשינשינים המדהימים שלי, למרות שאני בטוחה שהם לא ייראו את זה:

תודה על שעזרתם לי, תמכתם בי, האמנתם בי, עודדתם אותי, סבלתם אותי, על שהענקתם לי ולכולם אהבה וחום, על זה שפגשתי אותכם ופשוט על זה שאתם זה אתם! ♥

אין עליכם! אתם השינשינים הכי טובים שחניכים יכולים לבקש! אוהבת אותכם הכי שבעולם!!!!

תודה על זה שהייתם שם בשבילי כשהייתי צריכה אותכם, תודה שהשקעתם בנו, תודה על הצחוקים שלנו, השיגועים שלנו, הדיבורים שלנו ועל כל הרגעים שהיו לנו! אני ממש מעריכה אותכם! בלעדיכם השנה הזאת לא הייתה אותו הדבר!

אני מתה עליכם!! שתהיה לכם חופשה נעימה ובהצלחה בהמשך הדרך ♥

 משהו שנזכרתי בו:

"בסוף הדרך עוד תהיה מאושר..." (-;