את הפוסט הקודם שלי סיימתי כשאמרתי שניסיתי לפנות לכל מיני אנשים שינסו להעביר אותי לתפקיד אחר בחיל.
רציתי לעבור לפלוגה השניה, של לוחמי המעברים, בעיקר כי זה לדעתי תפקיד טוב,
וגם הנחתי שיהיה מאוד קל להעביר אותי בלי עניינים של טופס 55 ויותר מדי בעיות.
חפרתי הרבה למפקדים כדי שזה יצליח, ולקח זמן עד שקיבלתי תשובה סופית.
3 שבועות לאחר שהגשתי את הבקשה והתחלתי ללחוץ עוד, נקראתי לשיחה אצל המפקדת מגמה לקבלת תשובה.
היא אמרה לי שיש לי סעיף רפואי שפוסל אותי מהתפקיד. הפרופיל שלי כן מתאים, אבל זה איזה סעיף.
הייתי המומה, כי הרי ידעתי שהפרופיל שלי כן מתאים. אבל זה לא נגמר מבחינתי.
אמרתי לה שאני עדיין רוצה את הטופס 55 שביקשתי בהתחלה ועוד לא קיבלתי.
בגלל שזאת היתה תקופת חגים, גם את הטופס קיבלתי אחרי שבוע.
לפחות קיבלתי אותו בסוף. שבוע וחצי לפני סוף הקורס.
1 בנובמבר, טקס סיום הקורס. כובע מ"צ וסרט מ"צ על היד וחגורה לבנה.
אין יותר מדי מה לפרט, חוץ מהעובדה שזה כל כך מעצבן להיות במקום שאני לא רוצה להיות בו.
ב2 בנובמבר נכנסנו לבסיסים, אותי שמו בקריה, שזה היה מעולה מבחינתי מבחינת מיקום,
וגם התפקיד בקריה הוא לא רק של דוחות אז התנחמתי בזה.
באתי מאוד חיובית, בעיקר כי הייתי מאוד אופטימית שיאשרו לי את הטופס,
והבנתי שאין לי מה להתמרמר ואני לא הולכת להשאר פה עוד הרבה גם ככה.
קיבלתי שבוע רגילה, ובסוף השבוע הראשון לאחר הרגילה קיבלתי את ההודעה- שיש לי ראיון.
שמחתי והתרגשתי כי זה אומר שלא שללו לי את הטופס ואני ממש עוד רגע הולכת מכאן.
באתי לראיון, היה מאוד נחמד, שאלה שאלות יחסית כלליות ולא רק על הצבא ועל התפקיד.
הראיון היה ביום ראשון של אותו שבוע.
יום חמישי באותו השבוע, אני בדיוק מתכוונת לעלות לשמירה בשערי הקריה,
קצין משטרה צבאית קורא לי ואומר לי את הדבר הבא:
"התקבלת להגנה אווירית."
הייתי בשוק, ולא מבינה מה לי ולהגנה אווירית כי בכלל לא כיוונתי לזה.
"אני יכולה לערער על התפקיד?" והוא ענה באופן מאוד ברור שלא.
עולה לשמירה של שעתיים ומנסה לעכל ולהבין מה קורה פה ואם אני רוצה את זה ולהגיד כן.
חוזרת מהשמירה ואותו קצין אמר לי שאני צריכה להגיד עכשיו כן או לא ואם כן אז להתחיל טופס טיולים.
אז אמרתי כן.
מפה לשם יצאתי ממשטרה צבאית.
יום ראשון שלאחר מכן נוסעת לבקום, כמו שנאמר לי.
נפגשתי עם קצין מיון, עדיין שאלתי אותו אם אני יכולה תפקיד אחר, וניסיתי לדבר שם עם כמה אנשים.
כל פעם ששאלתי שללו אותי ואמרו שאי אפשר להחליף. ברור לי שזה מחוסר כוח שלהם להתעסק עם זה.
נפרדתי מהכומתה הכחולה, וקיבלתי כומתת בקום אפורה של חיל האוויר במקום.
אני קודם כל שמחה שעשיתי את זה, ועשיתי מה שצריך כדי לצאת מהתפקיד שלא רציתי.
התפקיד שקיבלתי עכשיו לא כזה נורא, פשוט רציתי דברים אחרים.
אני מנסה להיפתח לזה ולשמוע מה יש לאנשים שמכירים את התפקיד להגיד.
הדבר שאני הכי אוהבת בזה, זה שאני יכולה לקחת את הכומתה של אבא שלי.
בנימה זו, אשמח לשמוע אם יש אנשים שיודעים משהו על הגנה אווירית ויכולים לספר לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
magical unicorn *