אז היי אמממ כתבתי שיר חדש שממש מתאר אותי :)
אני מקווה שהוא טוב ורוצה לשמוע את חוות דעת שלכם.
אנשים
אמורים לקבל אותי,
כפי
שאני, ילדה או נערה,
יפה או
קופה,
שמנה או
רזה,
כחולה או
סגולה,
ורודה או
אדומה,
זה לא
אמור לשנות דבר,
יש אותם את השונים ואני משתייכת איתם,
לברוח
מהכול, לבכות ושמוח,
להיות ולמות זאת איננה הדרך,
אך אני
כשונה לא תמיד מתקבלת אך תמיד מתאבדת,
מבפנים
אבל אף פעם לא מבחוץ,
אינני
מראה ואינני בוכה, לא לידך ולא לידך,
רק
לידיי, לידי עצמי. ללא אף אחד לידיי,
לבד עם
עצמי, ללא חברים, ללא ילדים,
ללא חברה מלאה, תמיד אני והמוזיקה שלי.
רק אני והמוזיקה שלי שמצילה אותי, שעוזרת לי,
שמשמחת אותי, ושגורמת לחיוך על לחיי.
המוזיקה אשר חיי איתה, המוזיקה אשר תמיד שמה,
תמיד חיה ותמיד מתקיימת.
אתמול היה לי חג תנועה, מחנות העולים. אממ הופענו והכל והיה ממש כיף עד שילד בקבוצה שלי החליט להתלונן ולהתבכיין על זה שהקול שלי חזק מידי ולהגיד ליי דברים לא הכי נחמדים. אממממ בסוף נפלתי על הרגל ועכשיו יש מצב שיש לי נקע. חבר שלי נסע לטיול שנתי בלי אפילו להגיד לי שלום מה לעזאזל הולך פה בחיים שלי?