לא רעבה אבל אוכלת.
תמשיכי ללעוס תמשיכי, פרה שמנה.
נראה איזו מידה תהי בבגדים ביום שלישי.
נראה נראה, נראה איך תלכי לים בקיץ.
נראה איך תהי מסוגלת.כן כן, תמשיכי לאכול, הנה, קחי לך עוד כפית נוטלה, עוד עוגיית קוקוס.
נמאס לי.
מאוד.
אתם מבינים?
אני לא שמחה יותר.
ולא שאין לי ממה.
הכל נפלא, באמת.. אפילו יותר מנפלא..
ולשם שינוי, הפעם אני לא צינית.
האוכל השתלט על החיים שלי.
אם היו עושים סרט על החיים שלי,
אז מערכת היחסים שלי עם האוכל הייתה עומדת במרכזו.
זה כך כך מציק.
אני כל כך התגעגעתי לאהוב מישהו..
אפילו את א' (מדמיינת אקדח שיורה בו)
נמאס לי שהכל הכללללל בחיים שלי מסתובב סביב פאקינג אוכל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
