החיים משתפרים, אין ספק.
מצב הרוח מדהים, החברים שלי מדהימים, הכל מצחיק וכיף, אי אפשר להשוות בכלל את התקופה הזאת ללפני שנה, או אפילו ללפני חודש.
אני בן אדם אחר עכשיו. בעצם, לא... אני אותו בן אדם. אבל רגוע יותר, מאושר יותר, ופתוח יותר.
רק בעיה אחת לא נפתרה עדיין. הבולמוסים. טם-טם-טם.
לחשוב-לחשוב-לחשוב.
איך יוצאים מזה???
כבר הגעתי למסקנה שהם מאוד מאוד מיותרים.
הם לא כאלה נוראיים, אבל החיים שלי יכלו להיות טובים יותר בלעדיהם.
הייתי עושה דברים במקום לדחות אותם.
היה לי נעים וכיף ונחמד.
כן, זאת הסיבה העיקרית- הייתי עושה דברים.
הייתי שרה עכשיו.
צוחקת.
מתקשרת למישהו.
עושה תרגילי כוח.
רואה סרט.
קוראת ספר.
ממשיכה את הפרוייקט שלי.
יש כל כך הרבה דברים טובים לעשות במקום לאכול כמויות כאלה.
אני עוד מעט שם.
טיפה.
ו.... יצאתי מזה (?)
נחזיק לי אצבעות.
שבוע טוב לכולם 