אז..... שבוע שלם בלי לחתוך, הא?
משום מה אני גאה בעצמי.
למרות שלהרעיב את עצמי, לא הולך לי- בגלל זה אני כועסת על עצמי.
כל פעם אני נישברת.
אבל מחר? מחר אני שוב מנסה.
כל יום מחדש, אני מקווה שאני אצליח.
טוב, זה לא קל בכלל כל היום לשבת בחדר ולהיות במחשב\לעשות שיעורים\לצייר ואפילו לישמוע שירים ולא לחשוב על זה.
מחר אני הולכת לישתות בקבוק של 2 ליטר במשך כל היום, אני צריכה לישתות הרבה,ככה אני פחות רעבה.
ו... ארוחת בוקר כבר לא תיהיה לי, אני אלך לישון היום מאוחר כדי לקום מאוחר מחר, לפחות ב-12,
ככה שאני לא יצטרך ארוחת בוקר.
לארוחת צהריים אני אקח משהו קטן, אולי פרכית אחת+כף קוטג' ותה עם סוכר, או סלט.
ובערב... כלום. אם אני לא אצליח אז אני אקח תפוח.
זה מעצבן אותי לדעת שכולם מצליחים, ואני לא.
זה הורס אותי ליראות תמונות של בנות כלכך רזות, שיש להן רווח בין הרגליים, והן בכלל לא מלאות, אפילו לא קצת,
ולדעת שאני בחיים לא יהיה דומה להן, כי אני חלשה, אני לא אצליח.
נמאס לי, אבל למרות זאת אני ממשיכה ליראות תמונות כאלה או אובדניות,
כי משום מה, זה מחזק אותי, זה מעלה לי חיוך על הפנים- לדעת שמישהי הצליחה, וזה נותן לי מוטיבציה,
אבל אחרי זה אני שוב ניזכרת שאני לא אצליח- והן כן הצליחו, כי אני חלשה מידי.
אני רוצה להיות רזה ויפה, ושיאהבו אותי, אפילו לא כולם, רק מישהו אחד, שיהיה לו אכפת ממני, שישים לב מתי קרה לי משהו למרות שאני עונה שהכל בסדר כמו תמיד
, ובסך הכל שיהיה שם בשבילי- זה כל מה שאני מבקשת.
אמ,
בהצלחה לי? ):
-
נ.ב:
אני יודעת שאת קוראת את זה ק', אבל בבקשה אל תכעסי עלי שחתכתי שוב ותישאלי אותי למה- אין לי כוח להסברים מפגרים שהולכים לפח, בכל מקרה לא אכפת לך ממני שאת צריכה הסבר.
יום טוב, או יותר נכון לילה\ערב טוב 3:
כינוי:
IDontFuckingKnow
בבלוג זה
בכל הבלוגים
