"סליחה..."

"הכל טוב, באמת, בואי פשוט נמשיך כרגיל"

"טוב סליחה."

"על מה סליחה?"

"טל, סליחה"

"תפסיק להצטער כל הזמן"

סליחה היא מילה כל כך חסרת משמעות. מה ה5 אותיות עוזרות לי? הן לא יכולות לתקן שום דבר. שום דבר לא יכול לתקן את זה.

אני רק יכולה להעמיד פנים כאילו כלום לא קרה ולבנות על זה עוד ועוד שכבות של הדחקה ושל אשליות שאני מעדיפה להכניס את עצמי אליהן מאשר להתמודד עם האמת היותר מדי כואבת. וזה הכי גרוע. להתנהג כאילו הכל בסדר ולשכנע את עצמי, ולהאמין שככה אולי באמת הכל ייעשה בסדר.

אבל האנשים שפגעו בי יפגעו בי שוב. והדברים שהציקו לי יציקו לי שוב, כי הכל מעגלי, והכל יחזור על עצמו, ואני אתנהג כאילו זה הפתיע אותי ולא ידעתי מאיפה זה בא, כאילו שלא הייתי מוכנה לזה שזה יקרה. ואני אגיד שאני בשוק שזה קרה בכלל ולא ציפיתי, אבל ידעתי. פשוט בחרתי לתת לזה לקרות שוב. 

אז הסליחה לא תעזור.