לילדה שאני לא מכירה,

את בכיתה י', שזו אחת השנים הקשות שהיו לי, ולעוד הרבה אנשים אחרים, ואני מתארת לעצמי שגם לך היא לא הכי קלה בעולם.

אני לא מכירה אותך אבל אני מסתכלת בתמונות שלך ואת נראית נחמדה, חייבת להגיד. מסוג האנשים שלא מגיע להם שיפגעו בהם.

אני מצטערת שפגעו בך. זה לא הגיע לך, אני בטוחה. ואני בטוחה שאין לך מושג מה לעזאזל קרה עד היום, אולי חשבת שאת לא מספיק טובה.

רציתי לדעת את השם שלך כל כך, ואפילו לי אין הסבר למה. ועכשיו כשאני יודעת אותו אני יודעת שאני אסתכל כל יום כאילו כדי לבדוק שהכל בסדר,

אבל שלא תחשבי לרגע שאכפת לי ממך. את די הרסת לי מלא. ואני די בטוחה שאת שונאת אותי מהמעט שאת יודעת עליי. 

אני ואת בערך אותו דבר, רק שאני כאילו יצאתי המנצחת בסיפור. אבל תקשיבי לי כשאני אומרת לך, שעדיף לך ככה.

תישארי בחוסר ודאות הזאת ואף פעם אל תנסי לגלות מה קרה. זה בשבילך, ואני אפילו לא יודעת למה אני כותבת לך את זה, כי אף פעם לא תקראי.