יש בזה משהו מנחם,
במים שזורמים.
לא שומעים את הבכי.
לא שומעים את המחשבות.
לא שומעים את כל הזכרונות שרצים בראש.
חיבוקים, נשיקות, חיוכים, ריבים, דמעות, ריחות, נגיעות, תמונות, שירים,
ולב אחד שבור.
"מגעילה
חתיכת גועל נפש
איך את לא מתביישת
את לא מעניינת אותי בשיט
עופי מפה
את דפוקה
את פשוט ילדה מטומטמת
יש לך בעיות
אני לא רוצה אותך בחיים שלי
אני לא רוצה לראות אותך
אני לא רוצה לדבר איתך
תבכי, זה ממש לא מעניין אותי
אני לא רוצה ללכת איתך לנשף אפילו
מה את מנסה להיראות מסכנה?
לכי לבית שלך ותבכי
את הרסת את כל השנה וחצי
אין הזדמנות שנייה במערכת יחסים
את תשלמי על הטעות שעשית
שחררי ממני
תעזבי אותי
לכי מהבית שלי"