בחיים לא חשבתי שאני אתנהג ככה!! הייתי פקעת עצבים לא ראיתי בעיינים...
הפסיכולוגית הזאת סתומה מידי, אחרי שיחה בהתחלה רגועה של תשובות של כן ולא על מה שהיא שאלה (וביננו ניסיתי להיראות אדישה) היא התחילה לעצבן אותי ולבוא אליי בטענות, כמו מהפעם הראשונה שבאת את אמרת שאני במבחן ומאז אז לא מפסיקה לבחון אותי התעצבנתי ועניתי, אם היית אצלי במחבחן מזמן לא הייתי פה אז אל תגידי סתם...
ואז אחר כמה דרות של צעקות והרמת קולות הגיע סוף המפגש וביקשתי ממנה שתחזיר לי דף שהיא שכתבתי בשיעור קודם וכתבתי שם דברים שגילו על עצמי הרבה. אז ביקשתי את הדף, והחצופה הזאת אמרה שהיא לא יכולה להחזיר לי כי צריכה לקרוא את זה שוב ואם זה חשוב לי אז היא תצלם לי את זה ותשלח לך בפקס, עניתי לה: ממש לא זה לא נשאר אצלך זה שלי אני כתבתי בו אז את תחזירי ל את זה...
באתי לקחת את הדף מערמת דפים שהוא היה הדף הראשון בערמה והיא פשוט באה לקחה את הדף ושמה אותו בסוף ערימת הדפים.
פה התעצבנתי שאני עצבנית אני לא רואה בעיינם אני לא שולטת במי שאני אני כועסת... ועכשיו עוד מיסיתי להישאר רגועה.
אמרתי לה תקשיבי לי טוב אני לא יוצאת מהחדר הזה אני מחכה פה עד שאני מקבלת את הדף, את רוצה לקרוא בזה תקריאי עכשיו!! יש לי את כל הזמן שבעולם.אבל אין מצב שהדף הזה נשאר פה את לא מכירה אותי ואני יכולה להיות ממש עקשנית!!זה בהחלט הצד הפחות יפה שלי
חחחחחחח באמת שצחקתי על זה אאחרי זה כי השיחה הייתה מצחיקה היא אמרה לי דברים על עצמי ואני הייתי עסוקה בלהגיד לה שאני לא צריכה עזרה היא אפילו הציעה לי לכתוב יומן חחחחחח
אני חושבת שהיא הייתה בהלם, וגם אני היייתי בהלם שדיברתי ככה לאישה מבוגרת ממני...
אבל לא אכפת לי העיקר שקיבלתי את הדף והכל בסדר...
שסיפרתי לאמא שלי היא כעסה ואמרה שאני צריכה עזרה ואני צריכה לתת מעצמי.
אני לא צריכה עזרההה וגם אם כן לא הייתי משתפת אותה בזה!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
