this stupid life!

מכל האנשים שאני מכירה,

איתך אני הכי שונאת לריב.

אוח כואב לי הראש מריבים של אנשים.

ריב זה דבר מיותר,זה דבר מלוכלך.

זה דבר שהורס חברויות של אנשים,

זה דבר שמסיים קשרים זוגיים.

זה דבר שמסוגל לשבור בן אדם,

בזמן שהאחר אוכל את עצמו על מה שאמר.

ריב זה דבר שמסוגל לגרום לאהבה,

להפוך בלא יותר משנייה לשנאה הכי גדולה.

כואב לי הראש,

המאניה מתחילה מחדש,

האפ ודאון החמירו מהפעם האחרונה

שסבלתי מהם

אני עוד אדקור את עצמי בבטן,

מרוב עצבים. 

טוב לא לתת לעצמי רעיונות,

הייתי אצל הרופאה שוב.

היא הורידה לי טיפה מהתפריט המוגזם,

אני מקווה לראות אותו):

אבל אני לא אספיק\:

אני אתגעגע לכולם>: ♥ 

אני מתחילה להזניח את הבלוג מתחילת שבוע הבא\:

הפנימייה לא תאפשר לי לכתוב בבלוג,

אז אני אכתוב במחברת, ארכז את הדברים העיקריים

ובסופ"שים  כשאני אחזור אני אכתוב אותם♥ 

עברו עליי ימים לא קלים,

התחלתי דיאטה חדשה, 

שלא מצאה חן בעיניי אמא שלי,

סיפרתי לחברות שלי שהייתי בכפר סבא בבוקר,

ובעצם הייתי בבית חולים,כשצינור מוחדר לי לגוף,

ודרכו עובר אוכל, [כן, זונדה]

כואב לי כל הגוף מאז, קיוויתי לראות את האקס שלי היום,

עבר הרבה זמן מאז שדיברנו,

מסתבר שהוא לא שונא אותי כמו שחשבתי,

אני דיי שמחה מזה את האמת,

נראה לי.. אני לא בטוחה כלכך כבר..

מחכה לעבור לפנימייה,

אני אוכל לצום שם,

אני הולכת לנתק קשר עם הרבה אנשים,

זה בעצם מה שעושה לי רע..

זה,והעובדה שאני אשאר לבד,

שאף אחד לא יבין אותי..

אני אתגעגע לשנה שעברה,

לימים שהייתי מרעיבה את עצמי,

ואף אחד לא ידע,

הימים שחתכתי ולאף אחד לא היה אכפת..

יש לי מין מועקה,

עמוק בתוך הלב, 

אני לפחות חושבת שזה בלב,

אם הוא עדיין נמצא שם בפנים..

חבל שהכל השתנה,

אני.אתה.אתם.את.

כולנו\:

אני מתגעגעת לימים שכלום לא היה מסובך לי,

שידעתי לאן פניי מועדות,לאן אני אגיע, ואיפה אני עומדת.

עכשיו אני עומדת בין חתיכות פאזל לא שלם,

מנסה למצוא את המקום המתאים לחתיכה שנקראת החיים שלי.