this stupid life!

ואיך במילה אחת שוב הצלחת להרוס ולפרק,

את כל החומות שבניתי ממך בשנה האחרונה,
איך בשנייה אחת קטנה, פירקת כל הגנה שהיתה לי
ושוב נשארתי חסרת כל,
ושוב נשארתי,ריקה,מפורקת.

אויש נו יותרמדיי בולשיט ליום אחד.
סעמק.

עבר טיפה זמן מאז שכתבתי פה,

אתמול יצאתי עם חברים 

ואחריי שהפסקתי לשתות למשך זמן

פשוט פירקתי כמה כוסות 

כלכך מהר

שהסחרחורת לא איחרה לבוא גם היא,

עשיתי כמה טעויות..

אחריי הכל,

אתה אמרת דברים ,

עמדת בהם

ניתקת קשר,

והלכת וברחת 

ובכל מקרה, כבר יש לי חבר,

הוא מקסים והוא אוהב אותי

אוהב באמת, וגם אני אוהבת אותו

אני חושבת. אבל אני לא אתן לעצמי 

להרוס גם את זה,כי הוא מיוחד.

והנה אתה בא,וגרמת למה שקרה 

ואני צריכה לסלוח? ולשכוח ?

זה פשוט לא יקרה...

היה שבוע קשה,

כמה ימים של אכילה בלתי מופסקת.

אבל אחריי יומיים הפסקתי לאכול,

אכלתי משהו כמו 400 קלוריו תביום,

והסתפקתי בזה.

קשה בגלל הבולמוסים 

אבל מתמידה יותר מתמיד,

ממש מתחשק לי לצאת מזה פתאום,

אני מתגעגעת לתחושה של

להרגיש מה שאני רוצה בלי להתחרט על זה 

לאכול מה שאני רוצה בלי לבכות על כל ביס,

מתגעגעת לתחושה החופשית שאבדה לי..