הפינה הקטנה והשקטה שלי

אחרי איזה שבועיים של חוסר חשק מוחלט,

החשק החליט להופיע לו, בדיוק לפני שאני מקבלת מחזור.

למזלי, המחזור מאחר קצת, אז ביליתי את השישי שבת האלה במיטה,

(במקום להתכונן למתכונת שיש לי מחר) ואוננתי. שוב, ושוב, ושוב.

כי החשק לא עבר, החרמנות נשארה.

אבל אחרי הפעם השלישית, זה עבר. זהו. עכשיו הכל רגוע,

עכשיו המחזור יכול להגיע בשקט בלי שאני אתעצבן שאני חרמנית ולא יכולה לעשות כלום.

ואו הגמירות האלה, אין לי איך לתאר בכלל. אני כל כך אוהבת את זה.

באמת שלפעמים אני חושבת שדווקא כשאני מאוננת אחרי הרבה זמן שלא

אז זה הרבה יותר עוצמתי וכייפי ומענג. זהו, טיפלתי בחשק הענק הזה.

עכשיו, (טוב שנזכרתי באמת) אני יכולה להתכונן למתכונת שיש לי מחר.

כל כך מקסים מצידי להתחיל רק עכשיו.

ולנושא אחר לגמריי,

מחר לבלוג המקסים והקטן שלי יש יום הולדת שנה!

ואו, שנה שאני פה כבר. שנה שאני חופרת לכם

ושנה שאני כותבת את כל מה שיושב לי עמוק בפנים.

טוב, זה לא כל כך שנה, הייתה תקופה ארוכה שלא כתבתי ושלא נכנסתי לפה בכלל.

ואז חזרתי ומאז אני פה על בסיס יום יומי, ממש התמכרתי...

אני אוהבת לכתוב פה, אוהבת לקרוא בבלוגים אחרים גם.

כיף לי

בכל מקרה,

שיהיה לנו שבוע קסום ומושלם