לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הפינה הקטנה והשקטה שלי


כל מה שלא העזתי לספר לאף אחד, אף פעם.

Avatarכינוי: 

בת: 28





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2014

לא מאמינה שאני משתפת דבר כזה.


המון מחשבות מתרוצצות אצלי בראש, אבל יש אחת שתמיד נשארת שמה, כאילו בחרה להיתקע שם לנצח.. אני די בטוחה שהיא תישאר שם לתמיד, כמו עוד כמה מחשבות אחרות, ולא תשחרר לעולם. בזמן האחרון, טוב אולי לא כל כך בזמן האחרון, קצת לפניו, הרבה פעמים יצא לי לחשוב על דברים שקרו לי, שעשיתי, ולסכם אותם בשלוש מילים ''וואו, אני זונה.'' אז את זה כנראה שאף פעם לא סיפרתי ממש לאף אחד... גם לא מתכוונת לספר... האמת, סיפרתי אולי להוא המקסים, שהיה בינינו פעם משהו ועכשיו אנחנו פשוט ידידים קרובים. אבל לא סיפרתי את זה ממש לעומק, ואני גם לא בטוחה אם כמו שצריך.

אבל כן, המון פעמים אני אומרת לעצמי את השלוש מילים האלו. ואם לפעמים יוצא לי מדי פעם כאילו 'בצחוק' להגיד את זה ליד כמה אנשים, הם אומרים שאני סתם מדברת שטויות ומגזימה... אבל אני באמת מרגישה ככה הרבה פעמים. ויש לי סיבה טובה מאוד, אפילו סיבות... אני פשוט לא יכולה לספר להם אותן.. סביר להניח כי אז גם הם יגידו ''וואו את זונה''. וסביר להניח שכל מה שהם חשבו עליי פשוט יילך לפח והם יגידו ''מי היה מאמין עליה?..'' וכאלה דברים... אני לא חושבת שאני הולכת לפרט פה את הסיבות ללמה אני מרגישה ככה על עצמי.. אני רק יכולה להגיד שהפסקתי לעשות את זה. לא, לא שכבתי עם אף אחד, לא היו לי אף פעם סטוצים, זה לא זה... זה דברים אחרים, אולי פחות גרועים, אולי לא נחשבים, או שכמו שהמקסים אמר ''זה כלום, תפסיקי לחשוב ככה'', אבל אני לא יכולה להפסיק לחשוב ככה, כי מה שעשיתי לא היה בסדר, וכן אני מודעת לזה. והפסקתי.. ואני כל כך שמחה שהפסקתי, אחרי שכל כך הרבה פעמים אמרתי לעצמי שדי, אבל בעצם כלום לא קרה ועדיין זה המשיך... אבל הנה, עכשיו באמת הפסקתי. וזה די עושה לי טוב, כי אני לא רוצה להמשיך לחשוב שאני כזאת, יש לי יותר מדי מחשבות שליליות על עצמי, בשביל מה אני צריכה עוד אחת לאוסף? זה לא תורם לי.. אני יודעת שתמיד אומרים שהכי קל זה להאשים אחרים בטעויות שלך ובמה שאתה עושה, אבל אני באמת מאשימה אותו... את הפדופיל הזה... מצד אחד הוא גרם לי להירתע מאוד ממגע פיזי ואינטימי כלשהו עם בנים, או אפילו סתם מגע רנדומלי טבעי.. ומצד שני, הנה. מה שעשיתי, כמובן שגם אשמתי, יכלתי שלא לעשות. אבל אני כל כך מחפשת את התשומת לב הזאת, מתאפקת לא לצעוק ''היי תתייחסו אליי, אני כאן!'', וכנראה שזאת הייתה הדרך למצוא אותה.. אני מצטערת על מה שעשיתי, אני לא כזאת.. ואני לא אעשה את זה יותר.. אני לא רוצה לעשות את זה שוב... לפחות לא בדרך שזה קרה.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 2/11/2014 20:59  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



8,069
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למנסה לשרוד.. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מנסה לשרוד.. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)