הפינה הקטנה והשקטה שלי
כל מה שלא העזתי לספר לאף אחד, אף פעם. |
 כינוי:
בת: 28
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2015
מחשבות כאלה ואחרות
זה די נחמד לא להרגיש כמו אויר בפעם הראשונה.. להרגיש שווה משהו. נכון, אני לא טיפשה, אני יודעת שמה שקורה זה לא בסדר לגמריי, ואני לא מנסה להצדיק את המעשים שלי.. אבל, אני פשוט לא רגילה לקבל יחס ככה... ואז הוא נתן לי את היחס הזה, והרבה. והתחלתי להרגיש כאילו באמת שאני כן שווה משהו, שאני לא כמו אויר, שמסתכלים עליי. וכן, אני לא טיפשה, זה לא קטע של התאהבות או אנאערף מה.. נטו חרמנות. אבל משום מה זה לא כזה עוצר אותי, להפך. עצם הידיעה שאני, אני. מחרמנת אותו, עושה לו את זה, זה גורם לי להרגיש די טוב עם עצמי. ואני, זאת שבחיים לא הייתה מסוגלת לתת לגבר לגעת בה, שלא הייתה מסוגלת אפילו לחשוב שהיא תגיע למצבים כל כך אינטימיים, והנה זה קרה. אז נכון, אני לא דוגלת בסטוצים או סתם ליהנות מהרגע, אני יותר מאלה שמעדיפות לעשות את כל הדברים האלו בתוך קשר רציני וכל הכאבי ראש האלה. והנה-בכל זאת זה קרה, בלהט הרגע. או כמה רגעים... זה קרה יותר מפעם אחת. ונכון, אולי כמה גבולות שהצבתי לעצמי די הטשטשו, אבל אני עדיין שולטת על עצמי ולא נותנת לזה להגיע רחוק מדי, כי אני יודעת שכמו שאני מכירה את עצמי, אני אתחרט על זה אחר כך הרבה זמן. אז סקס לא היה, ואני עדיין בתולה. ואולי מדי פעם מחשבות של חרטה וגועל מההתנהגות המוזרה החדשה שלי צצות להן בראש, אבל הן נעלמות אחרי לא הרבה זמן, והמחשבות על זה שמישהו מסתכל לכיוון שלי תופסות את מקומן. כן, נורא שטחי בטח.. גם נורא מגעיל עצם העובדה שזה לא דבר שאמור לקרות ביני לבינו, כל הנשיקות האלה, הליטופים, הנגיעות. אולי אני צריכה להפסיק את זה... למרות שלא אשקר, זה ממלא אצלי איזשהו חלל מת וריק מבפנים, על כל החוסר ניסיון שלי עם גברים, על כל חוסר הביטחון שלי באופן כללי ובמיוחד איתם.. ואולי זה סוג של בריחה מהמצב הכללי שיש לי, בעיקר בבית... לפחות חלק שפוי כלשהו נשאר בי...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
