הפינה הקטנה והשקטה שלי

אחרי כמעט חודש של כאבים ולחצים בחזה, הלכתי ביום שלישי לרופא. אמרתי לו על הכאבים, ומיד הגיע הפרצוף הידוע יחד עם הנדנוד בראש, הוא כבר התייאש ממני כנראה... שאל אותי כמה זמן זה כבר ככה, אמרתי שכמה ימים... מה אני אגיד חודש עכשיו? גם ככה ידעתי שזה יגמר רע. הוא בדק לי לחץ דם ואמר שהוא גבוה, די מפתיע,  תמיד הלחץ דם שלי נמוך. הוא החליט להפנות אותי לבית חולים לבדיקות מוזרות ומלחיצות, אבל בבית חולים החכם יקבלו אותי רק בעוד חודש. איזה שירות נפלא, מקסימום אני אמות באמצע, העיקר שהם עשו את שלהם -_- .

כאבים נורא מעצבנים.. זה בא והולך, אבל ממש בלתי נסבל, ויש לי כוח סבל! אבל זה פשוט זוועתי. ומרוב שאני חושבת על זה כל היום אז התחלתי לחלום על זה בלילה, ועל כל שאר הדברים שתקועים לי במוח כל הזמן ולא יוצאים ממנו. חלמתי שאני מתגייסת למג''ב אפילו (כן בטח, אפילו להחזיק מגב ולשטוף רצפה לא יתנו לי בקצב הזה). אני ממש מפחדת מהתוצאות של הבדיקות.. גם ככה הפרופיל שלי בצבא נמוך, ואם התוצאות האלו לא יהיו טובות אז נראה לי שהלך עליי לגמרי... לא יודעת מה קרה לי בזמן האחרון, כל הזמן חולה.. לא יודעת, לא מרגישה טוב, וכבר אין כוח לשום דבר, מרגישה מותשת וחסרת כוחות... ומרגישה שהבדידות משתלטת עליי, זה נוראי...

עוד מעט יש לי יום הולדת 18, ואף פעם לא באמת חגגתי יום הולדת אז די יש לי חשק כן לעשות משהו הפעם, אבל אני לא יודעת מה.. ואפילו, לא יודעת עם מי. עם מי כבר אני מסתובבת? עם מי כבר אני בקשר? אין לי באמת אף אחד חשוב או משמעותי, אולי אחד, שניים, וגם זה בקושי.. הכל נהיה קשה מדי בזמן האחרון, אבל אין למי לספר... ובכיתי השבוע כבר איזה פעמיים בלילה, הרבה זמן זה לא קרה כבר, והנה זה חזר... זה כאילו שאני מתקדמת צעד אחד קדימה ואז חוזרת שניים אחורה, כבר אין לי כוחות..

מקווה שיהיה טוב..

ולמי שלא מבין על מדובר:

הצעת חוק-יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי

כן, כמו שנכתב במגילת העצמאות, רק שהפעם, הדגש הוא על מדינה שהיא קודם כל יהודית ואחר כך דמוקרטית.

חוק מאוד לא דמוקרטי, נוגד את הערך העליון שבדמוקרטיה שהוא השוויון.

חוק לא חכם בעליל, לדעתי בכל אופן.

כלומר העדפת היהודים על המיעוטים למיניהם. זאת אומרת שאם עכשיו היה שוויון בין האזרחים (וגם זה לא בדיוק נכון... הרי בסופו של דבר המיעוטים מרגישים אזרחים סוג ב', ואני יכולה להבין למה), אז עכשיו אותם המיעוטים לא רק שלא יהיו אזרחים סוג ב', אלא יהיו אזרחים סוג ז'.

מה המטרה כאן? לאן נעלם השיוויון? מדינה יהודית זה נחמד ויפה, אבל למה להתסיס את העניינים עוד יותר? 

יש כאן עוד דתות חוץ מהיהדות, למה להוציא חוק כל כך אנטי דמוקרטי? איפה ההתייחסות לזכות לשיוויון ללא הבדלי דת, גזע ומין? גם ככה המיעוטים כאן מרגישים בחלק מהזמן בחוסר שיוויון בינם לבין היהודים, אז אם החוק הזה יעבור המצב יהיה חמור יותר. למה לפגוע בזכויות של אחרים? למה לגרום למיעוטים להיות בעלי זכויות מופחתות? לגרום לבתי המשפט להיות חסרי יכולת להגן על המיעוטים? אז מי יעזור להם? לא מגיעה להם עזרה? הם עד כדי כך שונים מאיתנו שזה מה שמגיע להם? 

לא מבינה את החשיבה הזו של הממשלה, של אלו שתומכים בחוק הזה. מצטערת מאוד לומר זאת, אבל רק אנשים בורים תומכים בדבר כזה. זה אומר לערער את המצב בינינו לבין הערבים, וגם ככה המצב לא בשמיים, אז למה לגרום להרס במקום לנסות ולשמור על השקט? למה לדבר על הרצון לחיות יחד ומצד שני לעשות דברים שיתרמו להרעה של המצב? למה להפחית ממעמדם של קבוצות אחרות בחברה, הרי כולנו חיים יחד, ואנחנו צריכים ללמוד להמשיך לחיות יחד, כולנו, לא משנה הדת, העדה, והדבר הזה גורם להתססה ולרגשות שליליים.

כל כך לא דמוקרטי,

כל כך לא חכם,

ובמיוחד במצב הנוכחי, שנורא רגיש.

נכון, מדינת ישראל מדינה יהודית, אבל היא גם מדינה דמוקרטית, ודמוקרטיה היא שוויון.

מה קרה לנו בזמן האחרון? פיגוע, ועוד פיגוע, ועוד פיגוע, וזה לא נגמר! וכנראה שגם לא הולך להיגמר. למה אנחנו צריכים לחיות בפחד? למה שום מקום כבר לא מרגיש מוגן ובטוח? למה אנחנו צריכים לפחד ללכת ברחוב? לפחד להמשיך בשגרה, ביום יום שלנו? זכותנו להרגיש בטוחים! הגיע הזמן שהממשלה תתעורר כבר ותעשה משהו עם כל מה שקורה כאן! זה רק הולך ומחמיר והסוף לא נראה קרוב. למה רק כשזה מגיע לאבידות בנפש אנחנו נזכרים להתעורר פתאום? למה גורמים לנו להרגיש לא בטוחים במדינה שלנו? למה גורמים לנו להתחיל לפחד לצאת מהבית אפילו? והמצב מחמיר ומחמיר, ונעשה גרוע יותר מיום ליום, העניינים מתחממים, ואף אחד לא עושה משהו כדי לגרום לזה להיעצר פעם אחת ולתמיד! די, כמה אפשר לספוג את המוות הזה? כמה אפשר לספוג את הבהלה? למה מחכים שם בממשלה, שיהיה פה יותר גרוע ממה שכבר עכשיו? איפה האחריות שלכם כאן? איפה הדאגה? למסור הודעות על השתתפות בצער המשפחות זה לא מספיק, מה עם קצת לעשות משהו כדי שלא יהיו עוד משפחות שתצטרכו להשתתף בצערן??? מה עם לדאוג באמת? לפעול? להזיז את התחת מהכיסא שם במשרד? הלו, הגיע הזמן להתעורר! לכל אזרח ואזרח מגיעה הזכות לחיות בביטחון, וכרגע אתם לא שומרים על הזכות הזאת... עוד מחבל מגיע, ועוד אחד, ועוד ועוד ועוד, וזה לא ייגמר אף פעם, אולי הגיע הזמן לעשות משהו בנוגע למחבלים האלה? לחיות האלה? להגיב ביד קשה כמו שצריך אחת ולתמיד, כדי להראות להם עם מי יש להם עסק, ולהפסיק להיות כאלה רכרוכיים? די, סובלים כאן מספיק. הגיע הזמן שנרגיש בטוחים, הגיע הזמן שלא יהיה עוד מוות. די לחיות אדם שלוקחים לאזרחים חפים מפשע את החיים ברגע אחד. 

טוב אז עברתי תאוריה לפני בערך שלושה שבועות כמו שכבר כתבתי כאן (אם אני זוכרת נכון...)

ולפני שבוע וחצי-שבועיים בערך התחלתי שיעורי נהיגה! עשיתי כבר ארבעה שיעורים וזה כל כך נחמד!

בשיעור הראשון המורה הגיע עם האוטומט בטעות, אז היה שיעור קליל מאוד מאוד (טוב נו מן הסתם, זה אוטומט הרי), ואפילו במהלך השיעור כמעט כמעט כמעט (!!) שיניתי את דעתי ורציתי ללמוד על אוטומט (הבנאדם כל כך משכנע....). אבל כשהגעתי הביתה ההורים ישר דאגו לחפור כדי שאני לא אעשה את הטעות הזאת, וחזרנו להילוכים! בכל מקרה הם צודקים לגמריי. למרות שגם המורה צודק, מי משתמש היום בהילוכים? (אחמ אבא אחמ), אבל ההורים צודקים יותר, הילוכים זה הרבה יותר טוב, לכל מקרה. וגם כמובן שאם אלמד על אוטומט, לא אוכל לנהוג אחר כך כי האוטו של אבא הוא הילוכים הרי... אז הגיע השיעור השני והפעם-הילוכים. בום. הגיע ההסבר הכל כך לא מובן על האוטו ועל ההילוכים ועל כל הבלגן העצום הזה, אבל אחרי בערך 7 דקות של הסבר (שלא הבנתי חצי ממנו) הגיע המשפט ''יאללה, סעי!''. חחח אני מתה על המורה הזה! והאמת, שתוך כדי הנסיעה הכל נהיה ברור יותר ומובן יותר. לא מסובך כמו שההסבר הזה נשמע, כבר לא סינית. אני נוהגת די סבבה נראה לי.. וזה נחמד וקליל ובאמת אחלה! פחדתי מאוד ונלחצתי מכל הקטע של ההילוכים ושכל פעם צריך לשנות ולהחליף וקלאץ' ועניינים... אבל באמת שזה לא מסובך כמו שזה נשמע! אפילו בשיעור השלישי פתאום נסענו בכביש מהיר (יחסית ל20-40 קמ''ש שנסעתי בהם עד אז) של איזה 60-70 קמ''ש, וזה הרגיש לי כל כך מהר!!! נלחצתי קצת חחח, משום מה בסביבות ה30 קמ''ש מרגיש הרבה יותר בטוח (ואמא אמרה ''חכי אחרי שיהיה לך רישיון ותגיעי ל90-100 קמ''ש וזה ירגיש לך הכי אטי בעולם''). אני מקווה שימשיך ללכת לי טוב בשיעורים, ואני מתה כבר להוציא את הרישיון! אני רק בהתחלה וואו, כולה שיעור רביעי... בא לי כבר רישיון! מחכה לזה כל כך. טוב אבל הכי חשוב שהוא יגיע לפני הגיוס (סביבות יולי), ובתקווה שהוא יגיע בסביבות היום הולדת (עוד חודשיים +-).... יש לי תקווה... מעניין אם זה אפשרי בכלל שתוך חודשיים אני אגיע כבר לטסט (וגם אעבור אותו כמובן) חחחח.

אז למי פה יש רישיון, או שהוא לומד כמוני??

שתפו, דברו, פטפטו, בואו נרכל קצת

אה , ושבוע טוב