הפינה הקטנה והשקטה שלי

מכירים את זה שיש לכם כל כך הרבה מה להגיד, מה לפרוק, מה לספר ומה פשוט להוציא החוצה שיושב עמוק בפנים?

טוב בטח אתם מכירים, כי הרבה פה פתחו בלוג בשביל לפרוק ולספר...

אבל מה קורה כשיש כל כך הרבה מה לספר ולהגיד, ומשום מה דווקא אז שום דבר לא יוצא?

דווקא עכשיו כשיש הרבה מה לפרוק כאן, כל מה שעובר עליי בזמן האחרון, וכלום.

מרגישה משהו לא מוסבר, בין חוסר לחשק או חוסר רצון לכתוב כאן.

אין לי מושג למה... אני דווקא אוהבת לכתוב פה, כאן אני פורקת את כל מה שיושב לי על הלב...

לא יודעת.. אולי זה גם המחזור הטיפש הזה וההורמונים שלו שמטריפים אותי וגורמים לשינויי מצב רוח תכופים.

בכל מקרה, לכל אלה שמתכתבים איתי באימייל, ולא כל כך זוכים לתשובה בזמן האחרון, אז מצטערת..

זה לא אישי או משהו, פשוט נאבד לי קצת החשק להכנס אליו, או למחשב, או לבלוג...

יעבור לי...

כנראה אחרי המחזור, כרגיל...

יכול להיות שמיציתי את הבלוג הזה,

אולי גם סתם אין לי חשק אליו יותר.

בכל מקרה, לא בא לי לכתוב יותר כאן. לפחות נכון לעכשיו.

נראה מה יהיה