הצלחתי להשתקע בבור.

בור שבו אני לא מצליח להבין מה אני רוצה מעצמי.

יש לי את האפשרות ואת הכלים לעלות ממנו ולצאת,

אבל אני בוחר להשאר.

אני בוחר להשאר כי שם אני אמור לגלות את עצמי מחדש.

האם האכלתי את ״האני החדש״ בשקרים?

האם הצלחתי להעביר תמונה ומסר שאינו תואם בעצם למה שאני מרגיש מבפנים?

תמיד מצאתי את עצמי יוצא ועובר הלאה.

נהנה ממה שאנשים חושבים עליי ועל איך שאני בוחר להראות את עצמי.

ביטחון.

ויותר מזה, כבר לא חסר ביטחון כמו בתקופה הקודמת שלי.

אני אמרתי לעצמי ״פה אני בוחר להשתנות״, והשתכנעתי שהשתניתי.

רק במבחן האמת, האולטימטיבי, החשוב ביותר בחיי,

מצאתי את עצמי חוזר לבור הזה.

אני מבחירה בוחר להשאר,

על מנת שהגילוי העצמי שלי יחל.

כי מסתבר, שאני לא מוכן עדיין לצאת ממנו.

אל תקראו לאנשים לעזור לי, 

אל תעודדו אותי במילים שיקלו עליי ויאמרו לי

״אבל אתה בסדר גמור.״

אני לא ״בסדר גמור.״

אני לא ברור עם עצמי,

ופתאום, 

זה מרגיש כמו תחילתה מחדש, 

של המעבר מחטיבת הביניים, לתיכון.

שוב, רק הפעם,

הרבה יותר אמיתי.

אסור לי לשקר לעצמי יותר.

http://www.youtube.com/watch?v=U41KPUfOSFk&feature=share