סופי

שתראי אותי עין בעין,

שתחכי לי כל יום.

אין באמת קשר לכותרת, זה פשוט השיר שמתנגן עכשיו ברדיו.

אני לא יודעת כמה זמן נחזיק ככה, אבל בינתיים זה עושה רק טוב. כל ערב אני מקבלת ממנו סמס של "לילה טוב, אני אוהב אותך" וכל ערב הוא מקבל ממני סמס של "גם לך וגם אני, אבל אותך".

אנחנו מדברים בטלפון והכל כל כך בסדר, והכל כל כך פשוט ביחס למה שחשבנו שיהיה, ביחס למה שבכינו עליו.

השכבה שלי יצאה לסיור סליחות בלילה שבין חמישי לשישי. יצאנו בשלוש מהפנימייה ולא כל כך הצלחתי להירדם, אז הייתי על הפייסבוק וצ'וטטי עם מתוסבך, שגר בחדר לידי. הערבי התחבר והמסכן הקטן, שאוהב ללכת לישון מוקדם, השתכנע להישאר איתי עד שאני אצטרך ללכת. דיברנו מלא. זאת היית שיחת "אנחנו חרמנים" אבל בצורה מעודנת וחיננתי ואוהבת ומקסימה. 

הוא גם אמר שהתחת שלי נראה טוב. ברצינות, מה עוד אני יכולה לבקש?

הוא רצה שאני אבוא אליו בראש השנה, אבל זה לא מסתדר עם האוטובוסים.

אבל! הוא בא לשבת בפנימייה לפני יום כיפור, תודה לאל. סוף סוף אני אראה אותו אחרי איזה חודש!

התקופה הזאת, שאני עוברת עכשיו, זאת אולי התקופה הכי טובה שהייתה לי בחיים.

אני אוהבת את עצמי, אני אוהבת אחרים.

מצאתי מן איזון מושלם.