סופי

באמת שהכל בסדר.

יש לי תקופות ועכשיו נכנסתי לתקופה של "בסדר".

נכון, זה לא מדהים, אבל זה... בסדר.

אתמול הצעתי לאורן שנצא. פעם אחת, רק כדי לתת סיכוי.

הוא הסכים.

יופי!

מה שאני באמת אוהבת באורן זה שהוא ילד ממש נוח. כאילו, ממש.

קשה לגרום לו להיות מובך. ברור שהיה לי קשה להתחיל את השיחה הזאת כי התביישתי,

אבל ברגע שהתחלתי שמתי לב שזה פשוט לא מביך.

בקיצור, הכל בסדר.

מצב עבודת גמר:

הצעה - גמורה

פרק ראשון, (מבוא) - שישה עמודים, 1,966 מילים.

אני במצב מצוין!

 - כשאנשים מחפשים "ירדתי לו" ומגיעים לכאן

 - כשאני מורידה חולצה ליד עמית ולא מתביישת בזה

 - כל הווייתי באשר היא

 - זונות בית ספריות והדמיון השנוי במחלוקת בנינו