לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

״הזכות להיות ״אהוב״ על כולם נתונה רק למתים״

מפי הכותב רון זכאי: ״סקרנות הינה חתירה בלתי מודעת ליצירה״ ״אווילים יפרשו נתינה אוהבת כחולשה טיפשית״ ״הזכות להיות ״אהוב״ על כולם נתונה רק למתים״


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2013

גרמנאציה


לא מזמן שבתי מביקור של סופשבוע ארוך במינכן גרמניה.


מעבר לתחושה המעיקה משהו האופפת אותי בכל ביקור בגרמניה בכלל ובמינכן בפרט הפעם היה בביקור הזה משהו שחרג מהמועקה שאני מורגל בה בכל פעם מחדש.


יש בגרמניה במרכזי הערים בעיקר בסופי שבוע תכונה המונית של גרמנים היוצאים למרכזי הערים לבית שיכר כזה או אחר לשתיית כמויות ענקיות של בירה מכל הסוגים ובכוסות ענק כאלה ובין לבין מקנחים בנקניקיות הוורשט הענקיות והעסיסיות האלה שאין כמותן רק בגרמניה.


ושם בסופי השבוע הללו שותים את עצמם לדעת המוני גרמנים אם לא כולם.


וערבי סוף השבוע האלה מתחילים בסוג של נינוחות המונית נימוסית שקטה ותרבותית להפליא.


ואז,באחת מעט אחרי חצות הופכת לרועשת גועשת וולגרית ובעיקר שיכורה, דומה כאילו הגרמנים כולם יוצאים באחת מהקופסה שהיו בה במשך כל השבוע וכל הבוז והבוטות וחוסר הנימוס והוולגריות כאילו מבריחות את הגרמני הממושמע והמציית שיודע תמיד מה מותר ומה אסור ודומה כי אף פעם לא יעבור את הגבול.


ובערך בחצות הליל בסופי השבוע פתאום הופכים הרחובות הקסומים של העיר ל״סדום ועמורה״ חברתי , מלווה בניידות משטרה ושוטרים בכל פינה בזמן שרעשו של ההמון מתערבב עם שאון סירנות של ניידות משטרה ומכוניות כיבויי אש דוהרות לכונן סדר או להשתלט על עוד שיכור סורר.


ואני הזדמן לי בזמן כזה לשוטט במרכזה של מינכן.


והנה לפתע , בצידה השני של המדרכה מרחק מטרים ספורים מאיתנו הבחנו באיש הצועד במקביל אלינו ומשמיע אמירות בגרמנית,  בתחילה חשבנו הנה עוד  שיכור , אלא שטעינו , היה זה גלוח ראש מקועקע לבוש בסוג של מדי צבא שפשוט קרא בקול ולא שיכור בגרמנית שאני מבין משהו ממנה:


״זרים החוצה , יהודים למוות , גרמניה לארים, זרים החוצה, יהודים החוצה״ ובגרמנית צמד המילים ״יודן ראוס״ עוררה צמרמורת בגופי ...והרצון הראשון שלי היה להוביל את המנוול לפינה חשוכה ולהוציא אותו משם מת או זקוק לאשפוז, שבור עצמות...האינסטינקט הבריא שלי שלא היה שיכור מנע ממני לעשות זאת אבל הרצון היה שם ובער בעצמותי...עד אשר התפצלו דרכינו של הנאצי החדש ושלנו לא לפני שהתקרבנו לניידות המשטרה והשוטרים שהיו פזורים שם.


ובי עלו המחשבות על העם הזה הממושמע והצייתני עד כדי פחד, מה יהיה עם העם הזה אם יקום שם מנהיג צעיר חדש כריזמתי היודע את רזי התקשורת המודרנית וגם נאצי חדש בין כל אלה, האם יצייתו לו לפיהרר החדש בני העם הזה ? האם יילכו אחריו לקיום הגזע הארי העליון בלבד ? מפחיד...


צעדנו שם חברי ואני די הלומים ומשתוממים מן המחזה מעלים שוב בדעתנו מה היה עולה בגורלנו אנו אם היינו צועדים במקום הזה לפני 70 שנה ? וזה באמת לא היה מזמן מה שקרה שם אז ...כשחיסלו אלה את הורינו סבינו ומשפחותנו, כמו צאן לטבח הובילו אותנו הם למוות, העם הצייתן והממושמע הזה ציית לפיהרר באופן מופתי מזוויע, והציות הזה האם הוא שם גם היום ?


ושאלתי גם, הייתכן שאחרי חצות בסופי שבוע במרכזי הערים בגרמניה יוצאים להם כל מיני שדים מהקופסה, וכל שצריך הוא להשקותם בכמויות של בירה ולהבחין באמת שבתוכם ?


ואני שואל מה היה עולה בגורלי אם הייתי אני שם אז ?


אולי פשוט היום לא הייתי ... וגם לא ילדי, אולי בעצם לא היה כלום ממה שהוא היום אני ...

נכתב על ידי רון זכאי -רז , 13/7/2013 17:45   בקטגוריות מפגשי ישרא-בלוג  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  רון זכאי -רז

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , זכויות אדם , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרון זכאי -רז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רון זכאי -רז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)