ראיתי כבר הכל.
היו שאהבו אותי, אחרים שנאו אותי.
היו שנתנו לי מעט, אחרים לקחו ממני הכל.
היו שחיבקו אותי, אחרים דיממו אותי.
היו שפיארו אותי, אחרים בזו לי.
היו שאמרו שאני גאון, אחרים צרחו מטורף אני.
היו שציטטו אותי, אחרים זילזלו בי.
ואני, אני ראיתי כבר הכל.
תמיד צעדתי בשביל החיים.
שותק, נותן, מוותר, ומוחל.
לעולם לא נכנע, לא מתקפל.
ואני תמיד מבקש את סליחתם של כולם.
מוותר, אבל לא נכנע, נותן, אבל לא שונא.
ואני תמיד שותק וסולח, מוותר וממשיך ונותן גם.
אוהב, נותן, ומוותר, מאז ולעולם.
ואז, באורח פלא, אני שוב מנצח.
כשלאחרים נדמה שאני נופל, דווקא אז אני קם.
ככל שהם ירבו ללהג, להשתלח,
דווקא אז אני מנצח.
והיחידים שתמיד הצליחו לנצח אותי,
היו אלה שהרעיפו עליי את אהבתם.
אז תמיד כרעתי ברך, אז תמיד נכנעתי,
כי אני לא יכול להם, לאהבה ולוויתור גם.
ואני אעדיף להיות מובס על ידי האהבה,
מאשר לנצח בכוח השקר והשינאה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רון זכאי -רז