ידעתי שברגע שתחליטי להכנס שוב ולומר לי שאת רוצה שאת מוכנה בכל מחיר שאת נמשכת בטירוף שאת כל כך רוצה רוצה רוצה אותי .. לא אוכל לשלוט ברצון שלי בך ..
ידעתי שאפול לרגלייך ההיתי בטוחה שהרגש שלי יתפוס עלי פיקוד הגוף יכנע ללב שלי ..
מתחשק לי לתקוע סכין בלב שלי שלא ירגיש את כל הרגש הזה ...
שעות ארוכות של בכי הבהירו לי שאני לא יכולה לתת לזה לקרות, דמעות מלאות ברגש שמבדיל בין הצורך שלי אלייך למוכנות להיות איתך ..
אמרת לי שאת שלמה עם הבחירה שלי ללכת שזו לא בעיה בשבלך להתגבר עלי,איך זה שפתאום חזרת ואמרת "אני לא חיה בלעדייך" ? ..
נותנת לי להרגיש שאי אפשר להבין אותך,שבכל רגע נתון יש בך משהו אחר קיצוני ..
אז זהו הלב שלי שרוע חבוט חבול בין זרועותייך אבל אני בורחת .. רחוק מימך
לא אכנע שוב לרגשות שלי
לעולם לא אהיה שלך שוב ..