זה עניין לא פשוט
כי את גם צריכה לשמש דוגמה גם לתמוך וגם לעורר את הגולשים.
במקרה שלי מדובר בפורום שתומך בבנות לסביות וכל מי שמרגיש שייך לקהילה
אני מרגישה שהוא מת
הוא יותר כמו בית חולים לבנות פצועות
באיזשהו מקום אני כן תומכת והכל אבל , בא לי שנהיה חבורה כזו
יש שם בנות שלא מתחברות אלי כי לא יודעת אולי אני מאיימת עליהן באופי שלי אולי סתם אין לנו מה לדבר
אבל זהו זה פשוט רחוק מלהיות הרמוניה ..
אז כן לעיתים הרגשתי תחושה של שעמום ורציתי לפרוש
בהתחלה אמרו לי תזהרי זה יגרום לך ללכת עם זנב מקופל ולבכות
אז צחקתי , לבכות ??
על מה ולמה ?!
אני נותנת מה שיש לי לתת ולא משקיעה מעל ליכולות שלי יש לי חיים גם לנהל ויש לי סדר עדיפויות מובן מאוד ככה שהציפיות שלי מהפורום הן
ריאליות
זה כולה פורום , כן פורום שאפשר להפיק ממנו גם דברים מדהימים אבל עם הקהל הלא זורם שיש בו לפעמים מתחשק לנטוש לתקופה
למרות שיצא לי להכיר שם את הבת זוג הנוכחית שלי ויש בו מלא אנשים מדהימים
אבל הם מסתתרים שם בין החורים.
בא לי קהל לסביות כיפי בפורום שלי.
כזה שאוהב מסיבות וזורם .. ובין היתר אוהב גם תשקט שלו בבית עם הפינה שלו בפורום
שיחה דיון ושיתוף כזה ..
בא לי אוירה מרעננת
עד כאן להיום
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
