I Kissed a Girl

סתם משהו שעובר לי לפעמים בראש 

אם יוצאים מנקודת הנחה ש...

החיים שלנו הם בנויים מחומר ומרוח 

שאני אומרת רוח ז"א כל הדברים המופשטים שיש להם מהות וערך והם לא מוחשיים 

ז"א אם מרגיש לי נגיד שיש לי יותר מידי מהחומר ובא לי לחלוק או לחלק ממנו לזולת סתם כי אין לי בו צורך או כי אני מרגישה שמיציתי אותו 

זו נתינה או סתם עזיבה של משהו?

האם לגיטימי לתת משהו שאני מאוד אוהבת ויודעת שיש לי בו צורך רק כדי להרגיש את התחושה האמיתית של הנתינה 

ולא כדי להפטר ממשהו שהוא מיותר?.. אלא לתת משהו שבעצם אני כן צריכה אולי גם כדי ללמוד לתת יותר.. 

האם לתת כסף לאדם שמשתמש בסמים זו נתינה ,כזה ששוכב בצומת ומושיט את היד?.. הרי הוא  הולך להרוג את עצמו בעצם , לא עדיף לתת לו כבר בסיס לחיים נורמליים במקום כמה שקלים כדי לנקות את המצפון ?..

האם לתת כסף לאדם שאתה לא באמת יודע מה הוא יעשה בו היא באמת נתינה עם כוונה ?.. 

או מה הטעם לתת  את השקל הזה שהמטרה הסופית של זה היא  בעצם כדי לפגוע במי שמקבל את זה ?..

אלו דברים שלפעמים עוברים לי בראש 

ואתמול יצא לי לדבר עם אבא בזמן שצבעתי את הגדר החדשה בגינה שלנו 

תוך כדי שאנחנו מריצים דחקות על השכנים וצוחקים מהצרות של עצמינו ..

הוא סיפר לי מלא דברים בעצם, ואני ממש אוהבת לשמוע את המילים והעומק שלו 

זה ממלא אותי מעניין אותי ויותר מזה  מלמד אותי המון על החיים עצמם.

הוא סיפר לי  איזה סיפור על מלך שהיה לו הכל ומלא 

אספ את זה באופן הכי לא מעניין והכי מתומצת,

המלך הזה היה  הורגכל אדם שהיה מזלזל בכבוד שלו 

יום אחד בא איש עני עם בגדים קרועים  ונעמד באמצע הדרך שהמלך וכל הנתינים שלו סביבו

הם צועקים לו תפנה את הדרך ,הוא נעמד ואומר אני כאן מה תעשו לי אני כאן ואני לא אזוז 

כולו בבגדים קרועים כאלה  מוזנח ונראה  שעבר עליו משהו נורא 

המלך מעיף את הנתינים ואומר להם  שיתנו לו רגע הוא ניגש לאיש הזה מסתכל עליו וקולט שזה בכלל אבא שלו 

בהלם מנסה להבין מה נסגר איתו , אבא של המלך למה  הוא נראה ככה ? לא חסר לו כלום בחיים היה לו מלא כסף והכל היה טוב

הוא מוציא מהכיס שלו בבגדים  כלי קטן כזה אומר לו  תקשיב בן אני חייב שתעזור לי 

אני רוצה למלא את הכלי הזה ואני לא יכול 

מה הבן שלו ישר קפץ אומר לו מה קרה לך  אני אעשה בשבילך הכל אתה אבא שלי 

אומר לעוזרים שלו לכו תביאו לי  שק של זהב  אני רוצה שתתנו בשביל האיש הזה  כל מה שאפשר 

טוב הם מנסים למלא  את הכלי הזה  ואין לא הולך  כל מה שנכנס פנימה כאילו נבלע ונעלם לא משנה כמה הם הכניסו לתוכו הכל פשוט נעלם

האבא מתחיל לבכות והבן בהלם לא מבין מזה שואל אותו 

תגיד לי מה זה  הדבר הזה אתה יכול להסבי לי 

איך זה ?..

אומר לו רואה תכלי הזה ? אלו החיים שלי 

לאן שלא הלכתי  לא הצלחתי להתמלא לא משנה כמה רכוש וכמה  כסף היה לי 

אני מרגיש ריק  כאילו הכל נבלע לתוכי ונעלם ..

ה-סוף - 

ואי ממש התרגשתי מהסיפור הזה כי ממש התחברתי לתוכן שלו ואני מאמינה שזה נכון

לא משנה כמה  כסף יהיה לי אני יודעת שלעולם אני לא אהיה מאושרת באמת , ולא רק כסף גם יופי ,תהילה  וכל דבר שקשור לחומריות 

אני רוצה שיהיה לי  הכל מהכל אבל לא רוצה לאבד את הכיף של החיים 

לא רוצה לרוץ אחרי משהו 

רוצה להינות וכנראה שההנאה האמיתית שיש בחיים באה ממקומות של פשטות 

בלי לרוץ אחרי אף אחד בלי להתאים את עצמי לסטנדרטים של החברה ובלי לנסות להדביק את הקצב כי לפעמים נדמה לי שאני שוכחת בעצם שכל מה שבא לי זה בסך הכל לחיות ולהתמלא כל יום מחדש..