חברות מעורערת
סדקי אמון קשים ומלחמה
מלחמה עם המון שקרים בעייני מצידי האמת לא גלויה לכל אדם
לא לאדם שבגד באמון שלי כמה וכמה פעמים.
לא לאדם כסיל שלא יודע להיות נאמן או חבר עמית שערב לך בעת צרה.
אני לא יודעת אבל ככה לימדו אותי
חבר בשעת צרה לא נוטש.
את החברים שלי נטשתי אם הם מאמינים לחיבוק וחיוך רק כי לא נעים כי הם לא חברים שלי
זזה עניין שלהם זה רק כי אין לי סיבה להשקיע אנרגיה לשם ניתוק וזה כי המציאות תוקעת אותך עם אנשים שאתה צריך להתמודד איתם
וזו האמת אין בי חצי או רבע אמון באנשים שסובבים אותי.
בחלקם.
וזה לא משנה כלום באמת שלא עד שזה מגיע למצב שבת זוגתי לא מבינה למה אני כל כך מתעצבנת משטויות שנראה לעין כשטויות
אז סיפרתי את האמת הסכין שבגב ולסובב אוח כמה שזה כואב מבן אדם שנראה תמים לכאורה
ומה שהכי למדתי בחיים
זה שלאבד אוקי אתה מאבד אתה כואב
שלהפסיד אוקי זה כואב
אבל לא להיות מודע למשהו ולגלות שהיית מטומטם כל הזמן הזה זה כי הכי כואב שיש .. לגלות את האמת.
***
הסתכלתי היום על הלמטה מהגשר בעזריאלי ראיתי שם את הבחורה ההיא שפעם קפצה והסרט ההוא שרץ לי בראש והמחשבה ההיא שחשבתי אוי כלכך מסכנה לעולם לא ארגיש שבא לי לקפוץ ככה מה מביא אנשים ל..
היום אני מבינה מה מביא אנשים לקפוץ לקצות להפסיק את הסיוט הנוראי הזה שנראה כמו אגדה נפלאה המלחמה הקשה הזו על האמת המלחמה הזו מול עצמך מול המציאות מול החרא הזה שמראה לך את האמת שאתה עסוק באמת בה
ולא בתפאורה שמסביב
אתה מבין איך אנשים חיים את החיים כאילו כלום אבל בתכלס יש כלכך המון זבל מתחת לפני השטח שצריך לתקן
בי רק בי ולא משנה לי מה אחרים רואים
כי אני מדברת על עצמי
לא מעניין אותי שהיא תבגוד באמון שלי לא מעניין אותי שהיא פגעה בי לא עניין אותי באמת שלא כי לא אכפת לי מהאמת שלה שתעשה מה שהאמת שלה אומרת לה אבל נמאס לי
לספוג ממנה מצפון וציפיות אני לא חבר אני לא עמית שלך אני לא סומכת ולעלום לא אסמוך אני רוצה לתקן את עצמי ורוצה בת הזוג שלי תדע מי אני ותבין
אני לא מתעסקת בשיט עברתי את גיל 6 וגם 18 מאחורי ..
החיים זה לא פיקניק החיים זה לא טלנובלה החיים זו עבודה שחורה עבודה שלא נגמרת ולא כדי לחיות אלא כדי להיות אדם שלם אנושי
עם אהבה בלב עם חמלה עם ניקיון , וקשה להגיע לקבר נקי לטעמי החיים מלכלכים אותך ככל שאתה חי יותר .
****
יותר מידי סיבות לרצות להתרחק ...