זה היה נושא שתמיד הטריד את המחשבות שלי בין לבין כמה ארוחות משפחתיות שהיינו יושבים
וכל הדודים היו מגיעים.
הסיפור שלנו לא כזה מורכב בעצם, זה עניין של מרחק שפשוט קרע ממני קרבה שהייתה כלכך חזקה עם אחת הדמויות היותר בולטות מהילדות שלי.
בן הדוד שלי מצד האבא, הוא בן סנדביץ'
חלק לא גדול מהילדות המוקדמת שלי הייתה בתל אביב
אני זוכרת עוד את המלחמה שהייתה
ושהיינו תמיד מוצאים לנו איזה משהו להתעסק בו
האמת שהמוח שלנו טיפה זהה , היינו מפרקים מכשירי חשמל ביחד ותמיד ידעת לאן לחבר מה גם בתור ילד
ברור שהיו לי עוד דברים קצת פחות טומבויים להתעסק בהם כמו למרוח אודם של אמא ולהתעסק בשיער שמהר מאוד גיליתי שאיכשהו ההורים החליטו לקצץ לי אותו שזה בכלל סיפור אחר.
אני זוכרת שהייתי נהנת מהחברה שלך
מצחיק אותי לראות תמונות ולשמוע את הסיפורים של ההורים שלנו
איך הם תמיד ניסו לגרום לנו להתנשק בשפתיים שהיינו ילדים רק כדי לצלם את זה
ובכלל בתור ילדים לא ממש קלטנו מה קורה , מה כל ההמולה שמסביב.
הרגשתי שאתה כמו אח שלי אח נוסף , בגילי עם ראש כזה זורם
וההרפתקאות האלה של הילדות שלנו כלכך כיף להזכר למרות שזה רק פרק קטן מהחיים ממש חלקיק
אמא שלך תמיד מספרת בארוחות איך ברחנו לפארק והלכנו לאיבוד
מצחיק כמה שאהבנו אז לעשות שטויות , היא תמיד פשוט תמיד מספרת את זה ..
אה והבטריות שפירקנו בסלון שלך שהתפוצצו ,
והפיטריות מהגינה הצהובות המגעילות האלה ... שסיפרת לי שאם נוגעים בהם אז גודלות לנו פיטריות באצבעות ואז נגעתי כדי לראות אם באמת זה קורה, ואז לא הבנתי חחח אני ממש זוכרת את זה שהסתכלתי על האצבעות שלי וניסיתי להבין מה אתה רוצה ממני ..
אני מנסה לשחזר עוד דברים מהראש שלי
אה והקטע עם הכתם בספא של סבתא , זה היה מצחיק .. פדיחת ילדות שכדאי לא לספר אפילו XD
בקיצור שאני נזכרת בזמן שלנו ביחד זה עושה לי טוב
והמרחק הזה בניינו מאז שעזבנו את תל אביב
הגיע למצב שבשנו הזו כבר הרגשתי שאנחנו כאילו שני זרים
עם המעבר ועם העומר שעשה לך זמן פנוי
איכשהו שהגעת אלי לעזור לאבא שלי לחבר את המערכת הבייתית שאתה כלכך טוב בזה מזכיר לי איך באמת הכל התחיל
מחוטים שהיית מחבר בילדות
ואז מזכיר לי כמה כיף היה לנו יחד
ולאן כל זה נעלם
כל החיבור הזה , שהיה ..
אח שלי אתה ממש אח שלי ואני מתגעגעת למה שהיה ולא יחזור אבל יכול להיות אחר וחזק יותר
המרחק הזה קריטי אולי 20 דקות על כביש 44 אבל הוא קריטי..