הכרתי אותה לפני כחודש אבל למרות שמצאה חן בעניין לא מיהרתי לעשות צעד שיגרום לי להצטער עליו ..
אז לפני שבוע שבועיים או יותר .. נפרדתי מהבת זוג שהיתה לי
רק שהתפנתי לגמרי יכולתי באמת להסתכל על הבחורה הזאת .. למרות שלמען האמת קצת פלרטטתי איתה גם לפני כן ..שההיתי תפוסה.
זה היה מוזר כי לא ציפיתי שזה יגיע למקום כל כך מדהים..וכואב באותה המידה .
עבדנו על משהו בפוטושופ ואז המבטים שלנו די נפגשו,ליטפתי אותה והיא עוצמת את עניה בכזה תענוג של "אל תפסיקי לעולם"…
מאותו היום לא קורה מצב שהיא לא יודעת איפה אני ומה אני עושה בכל רגע נתון ..
שיחות ארוכות לתוך הלילה ודיבורים על החיים ..
יום אחד הפתיעה אותי הגיע אלי מוקדם בשעות הבוקר אחרי משמרת לילה שעבדתי .. מובן שלא סרבתי לראות אותה המדהימה גם שאני מותשת מעייפות ..
היא כל כך היתה קלילה ונישקה ונגעה וזרמה ..
ואז שוב הלכה ונותרתי עייפה במיטה עם מחשבות עליה ..
התחלתי כבר לפתח רגשות ..
ואז יום אחד היא באה ודיברנו ואמרתי לה שזה גם רגש ולא רק מה שהרגישה במגע והנשיקות ..
הבחורה פשוט נלחצה .. וברחה לי בטענה שהיא לא מסוגלת לאהוב בטענה שבת ובת זה רק בשבל הכיף וכי היא מפחדת ללכת על זה וכי זה נראה לה לא הגיוני אבל שהיא נישקה אותי הכל היה נראה לה אחרת אז מה עכשיו שזה הופך לאמיתי היא מכניסה את הזנב בין הרגליים ובורחת לי ..?
ההיתי רוצה שהיא תהיה יותר אמיצה ולא תפחד לאהוב או לתת לי לאהוב אותה ..
בסופו של יום החיים ממשיכים ומה שיש לנו מהם זה רק להנות מימה שהם מציעים לנו ..
איך אפשר לוותר כל כך מהר.
לא מפסיקה לחשוב עליה כל כך יפה ומתוקה.