אנה, דיכאון ופגיעה עצמית- החיים שלי

אני רוצה לשאול אותכם משהו , 

כמה פעמים נכנס ילד חדש לכיתה וישר אמרתם ׳ יופי עוד חנון׳ ? 

כמה פעמים צחקתם על הילדה הזאת שנשארת לבד בהפסקות? 

כמה פעמים קיללתם מישהו ׳בצחוק׳ וחשבתם שזה מצחיק? 

כמה פעמים ירדתם על מישהו סתם כי רציתם לצאת מגניבים בעיני החברים ? 

כמה פעמים חשבתם עד 10 לפני שהוצאתם משפט מהפה?

אנשים לא מודעים לזב, אבל מילים פוגעות. כל מילה, אפילו אם זה סתם מילה קטנה, נחרטת בלב, נחרטת במוח.. זה תמיד שם.. אתם המשכתם הלאה אבל הקורבן לא.. 

אתם חושבים שזה קל שכולם שונאים אותכם? שכולם מאחלים לכם למות? שכולם שופטים אותכם עד כל דבר שאתם עושים או אומרים? עצוב שזאת החברה שלנו. . 

למה אתם חושבים שכול כך הרבה ילדים היום מתאבדים, חותכים ורידים ומרעיבים את עצמם?? 

זה הכול בגלל מילים . שלא היו צריכות להיאמר. 

כול אחד מאיתנו בא לבצפר, לעבודה או לכול מקום אחר עם המטען שלו , עם השק הקטן הזה שלחלקנו קצת יותר כבד מלאחרים.. 

אל תשפטו אנשים.. 

אתם לא יודעים מה עובר עליהם 

אתם לא יודעים מה מכיל השק שלהם 

זה מדהים מה חיוך יכול להסתיר....