לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אנה, דיכאון ופגיעה עצמית- החיים שלי


אני לא מעודדת אנורקסיה, להפך, פתחתי את הבלוג הזה כדי לשתף חוויות אישיות שלי והתמודדות יומית עם אנורקסיה דיכאון ופגיעה עצמית...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2013    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

המסע עם דיאטת המוות...



יש לי חברה טובה, 
קוראים לה אנה. 
אנה מבינה אותי. 
אנה נמצאת שם כשאף אחד אחד לא.
אנה עוזרת לי.
אנה באה איתי לכול מקום, 
לבית ספר, 
לחברות, 
אבל יש דבר אחד שאנה לא אוהבת- לאכול. 
אנה אמרה לי שאסור לי לאכול. 
׳ את שמנה ! Once on your lips forever on your hips' 
אבל אנה צודקת... כי אנה מכירה אותי. 
אז לא אכלתי , כי אנה אמרה שאסור , 
אבל הייתי מאוד רעבה, אז הלכתי לאכול , אכלתי מלא. חצי ביגלה וכוס מים. 
אנה שוב אמרה לי שאני שמנה ושאסור לי לאכול 
אנה אמרה לי להקיא את הכול. 
אז הקאתי 
ולא אכלתי
וצמתי 
והימים הפכו לשבועות
והשבועות הפכו לחודשים
והחודשים הפכו לשנים 
אבל עדין הייתי שמנה ,
עדין אנה אמרה לי שאני שמנה 
שום דבר לא היה לה מספיק 
כול הזמן עוד ועוד 
אנה נשארה החברה היחידה שלי 
שבאה לבקר אותי כול יום
          במסע 
          עם 
   דיאטת
המוות
נכתב על ידי Maybe_im_not_ok , 18/5/2013 21:02   בקטגוריות My life, Sad, Suicidal, Suicide, אנה, אנה ומיה, Depression, Depressed, Anorexia, Ana, אנורקסיה, בולימיה, דיכאון, הפרעות אכילה, הפרעת אכילה, להתאבד, לחתוך, למות, מדוכאת, מיה, פרויקט פרפר, ביקורת, סיפרותי, פסימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


מדהים מה חיוך יכול להסתיר..


אני רוצה לשאול אותכם משהו , 

כמה פעמים נכנס ילד חדש לכיתה וישר אמרתם ׳ יופי עוד חנון׳ ? 

כמה פעמים צחקתם על הילדה הזאת שנשארת לבד בהפסקות? 

כמה פעמים קיללתם מישהו ׳בצחוק׳ וחשבתם שזה מצחיק? 

כמה פעמים ירדתם על מישהו סתם כי רציתם לצאת מגניבים בעיני החברים ? 

 

כמה פעמים חשבתם עד 10 לפני שהוצאתם משפט מהפה?

 

אנשים לא מודעים לזב, אבל מילים פוגעות. כל מילה, אפילו אם זה סתם מילה קטנה, נחרטת בלב, נחרטת במוח.. זה תמיד שם.. אתם המשכתם הלאה אבל הקורבן לא.. 

אתם חושבים שזה קל שכולם שונאים אותכם? שכולם מאחלים לכם למות? שכולם שופטים אותכם עד כל דבר שאתם עושים או אומרים? עצוב שזאת החברה שלנו. . 

 

למה אתם חושבים שכול כך הרבה ילדים היום מתאבדים, חותכים ורידים ומרעיבים את עצמם?? 

זה הכול בגלל מילים . שלא היו צריכות להיאמר. 

 

כול אחד מאיתנו בא לבצפר, לעבודה או לכול מקום אחר עם המטען שלו , עם השק הקטן הזה שלחלקנו קצת יותר כבד מלאחרים.. 

אל תשפטו אנשים.. 

אתם לא יודעים מה עובר עליהם 

אתם לא יודעים מה מכיל השק שלהם 

זה מדהים מה חיוך יכול להסתיר.... 
נכתב על ידי Maybe_im_not_ok , 18/5/2013 16:34   בקטגוריות Anorexia, Ana, Depressed, Depression, My life, Suicidal, Sad, Suicide, אנה, אנה ומיה, אנורקסיה, בולימיה, דיכאון, הפרעות אכילה, הפרעת אכילה, להתאבד, לחתוך, למות, מדוכאת, מיה, פרויקט פרפר, ביקורת, סיפרותי, פסימי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


כינוי:  Maybe_im_not_ok

בת: 28



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMaybe_im_not_ok אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Maybe_im_not_ok ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)