לקחנו אותו לספר.
את הצוציק המתוק שלי.
כל הדרך, הבטן מתהפכת.
התחלתי לחשוב שעכשיו הוא יראה גבר ואולי אני צריכה תחליף עכשיו? מה, להביא עוד ילד? בעלי ישר נדלק ואמר: "אם הייתי יודע ככה, לפני שנה הייתי לוקח אותו לספר" חחחחח. ברור. מבחינתו 10 ילדים!
הלכנו כולנו כמשפחה, לתמוך ולהיות נוכחים באירוע היסטורי זה.
הוא חשש תחילה, אז הושבתי אותו עליי.
הספר היה כזה חמוד, הבין את המצב והתחיל לספר אותו. קשרתי את הצמה שלו בשני הקצוות והוא החל לגזור.
פתאום הבנתי, זהו. נגמרה התקופה של הכינים. נגמרה התקופה של סירוק השיער הארוך וקשירתו לצמה. לא אוכל עוד להטביע את פניי בתוך הרעמה החצי בלונדינית שלו ולהסניף את השמפו. לא עוד קצת בת שאין לי. עכשיו הוא גבר. והוא הורס לי את הבריאות מרוב שהוא מהמם!!
פחדתי.
פחדתי שהוא יתכער פתאום או שיהפוך לילד גדול ואתנהג אליו בהתאם.
אבל, לא. אני מאוהבת. לא מפסיקה להתפעל ממנו.
העיניים הגדולות שלו בולטות יותר עכשיו. יש לו בלורית מהממת ואני פשוט מוקסמת מהגבר הקטן שלי.
פרסמנו בוואטסאפ המשפחתי. חוץ מגיסי הקרציה שהגיב כאילו הוכרז יום אבל לאומי, כולם פירגנו ולא הפסיקו להחמיא לו על המראה החדש.
אני מרוצה.
המקלחת הייתה קצרצרה והדגשתי לו את היתרונות שבזה. שלא כואב לו יותר כשאני מסרקת והפסקתי לחפש לו כינים חחחחח
הוא שמח כ"כ.
הוא היה ב"היי".
אני מאוהבת.
אני מוצפת אהבה.