לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של "אמא יש רק אחת"

מילים מהנשמה על הישרדות יומיומית בתפקיד הכי חשוב בחיי...ושאר ירקות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2015    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   




הוסף מסר

9/2015

שעון-עצר לחיים


אז ככה,

כבר כמה חודשים / שנים שאני מרגישה לפעמים מיחושים בחזה.

כאבים קטנים,

קשיי נשימה קלים,

במיוחד אחרי מאמץ גופני (סקס וכאלה).

אתמול, זה קרה שוב.

לא יכולתי לשכב על צד שמאל.

הרגשתי כאב בחזה וקושי לנשום.

התהפכתי על הגב וזה חלף.

פתאום נזכרתי שהרופאה נתנה לי לעשות בדיקה כלשהי שקשורה לכאבים אלו.

הבוקר קמתי במטרה לקבוע תור לבדיקה ההיא.

 

התור נקבע, אני חוששת.

בעלי עבר אותה פעם, היה תקין.

אבל, אני מפחדת שאצלי לא יהיה תקין.

אולי אני פסימית, אולי אני סתם רואה דברים שלא קיימים, אבל לא בא לי להתמוטט ולנטוש את ילדיי לנצח כי לא הייתי עירנית.

 

לפני שיצאתי מהבית, קניתי מאי.ביי. רצועת גומי לפילאטיס ויוגה ומזרן קשיח מתאים. ברגע שזה יגיע, אתחיל לחטב את עצמי ולהכניס את עצמי לכושר.

אני מרגישה שהלב שלי מתאמץ לתפקד.

זה כל הפחמימות הרעילות האלה!

אני מתה עליהן, אבל בסוף אמות מהן!

 

אחלו לי בהצלחה בבדיקה, חברים.

 

 

נכתב על ידי אמא ללא הפסקה , 17/9/2015 09:24   בקטגוריות אוכל, פסימי, בריאות  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא ללא הפסקה ב-14/10/2015 12:45
 



חג אצל אבא


ההורים שלי גרושים....למי ששכח/לא ידע.

 

אבא שלי חי עם אישה כבר כמה שנים בעיר אחרת, מרחק שעה נסיעה מהבית שלי.

לאישה הזו יש 3 ילדים. בוגרים, יש להם כבר משפחות.

 

בכל אופן, אנחנו נוסעים לשם היום.

 

פעם, כשהייתי ילדה, אהבתי לנסוע לשם.

הבית תמיד יפה ומסודר.

האוכל תמיד עשיר וטעים.

הסלטים, אי אפשר לספור את כולם מרוב שהם רבים.

נו טוב, מרוקאית.

 

אני אוהבת את העדה הזאת.

אני זוכרת שכשהייתי קטנה, סבא שלי ז"ל תמיד רב עם השכן המרוקאי שלו. כי השכן היה רע אליו. ותמיד קילל אותו ואת העדה שלו.

אני חושבת שכשנודע לו שאני הולכת להתחתן עם מרוקאי, לבו נשבר.

אז דאגתי להביא את החבר ה(חצי)מרוקאי שלי אל סבא וסבתא שלי, שיראו שהוא אדם טוב עם לב זהב.

חבר שלי, היום בעלי, תמיד היה ליצן. ביקשתי ממנו שיהיה רציני לערב אחד. יודעים מה הוא אמר לי? "מי שאוהב אותי, יאהב אותי איך שאני".

נאנחתי והנחתי לדברים להתגלגל. בלבי ידעתי שהוא צודק.

סבתא שלי אהבה אותו מיד. סבא שלי....בספקנות...הסתכל עליו תמיד בחצי עין לא טובה, בסופו של דבר, הוא חיבב אותו מאוד.

ככה האמת ניצחה את השקר.

בכל אופן, גלשתי לסיפורי עדות.

 

אז היום הולכים לשם. לאבא שלי.

כן...נחמד. הולך להיות ממש טעים (שונאת כשאני חושבת רק על אוכל).

אחותי הולכת להיות צבועה כהרגלה...חייכנית מתמיד ותמיד בקונצנזוס.

אני לא אוהבת את זה. היא כ"כ חסרת ביטחון שהיא חייבת לעשות עליהם רושם כל הזמן??

הילדים של אשת אבי, אחרי האוכל, ישירו בקריוקי, וגם היא, מול שולחן עמוס פיצוחים ופירות ותה עם נענע כמובן ולידו עוגיות שאפשר לטבול.

אה...ולפחות 2 עוגות שהבת שלה הכינה. בשביל הדאווין. 

הילדים שלנו ישתוללו בחוץ, ישחקו כדורגל עם הנכדים שלה.

האמצעי שלי כהרגלו יזיע כמו סוס ועל הדרך יצליח לריב עם אחד מנכדיה (כי הוא מצטיין בזה).

הגדול שלי, ידאג לקטנים, יקים מועדון לקטנטנים והצוציק שלי בעקבותיו.

 

נישאר שם עד ארבע ונטוס הביתה מפוצצים ומאושרים והילדים רק יחפרו כל הדרך "מתי נוסעים לסבא שוב?"

 

אבל הכי חשוב, הכי הכי חשוב, שאראה את אבא שלי.

אבא יקר שלי.

אני כ"כ אוהבת אותו שלפעמים זה כואב והדמעות יורדות בלי שליטה (אפילו עכשיו).

אני מאחלת לאבא שלי בריאות איתנה, שיחיה כמו אברהם אבינו (מלאאא שנים) ושבכל השנים האלה יהיה חזק ובריא, שלם ומאושר, ותמיד תמיד נזכה להיות איתו ולראות אותו.

 

תיכף מגיעים אבא'לה שלי חיוך

נכתב על ידי אמא ללא הפסקה , 15/9/2015 07:23   בקטגוריות הורות, משפחה, אוכל  
הקטע משוייך לנושא החם: שנה חדשה
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא ללא הפסקה ב-17/9/2015 09:39
 



חג שמח


בילינו אתמול אצל סבתא של בעלי, כמו כל שנה.


אני אוהבת לנסוע לשם.


זה בית קטן וצנוע. 2 חדרים וחצי בסה"כ.


אין לי מושג איך, אבל היא מצליחה להכניס לשם את כל המשפחה.


ובמימונה, וואו, זה היסטרי. צפוף אבל מרווח איכשהו. אפשר לזוז ממקום למקום למרות כמות האנשים.


בקיצור, מקום קטן וחמים.


סבתא שלו, שתהיה בריאה, חייכנית ומקסימה. שוקדת על התבשילים (על כל ה 30), ומכינה הכל!


חס וחלילה שלא יחסר למישהו משהו, שואלת את כולם מהגדול לקטן אם הכל בסדר ואם הוא רוצה לאכול עוד ולמה לא אכלת מספיק ולמרות הכאבים ברגליים היא עומדת ומבשלת ומכינה ומגישה...הבנות שלה עוזרות לה מאוד ומתחננות אליה שתשב, אבל היא לא תמיד מקשיבה.


שתהיה בריאה ושהשם ייתן לה המון כוח ושתמיד נהנה מחברתה וממאכליה, היא אישה מדהימה, מיוחדת במינה ואשת חייל ללא כל ספק.


 


לעניין אחר,


אחרי כל הברכות של אתמול, והסלטים, והעובדה שהגעתי 'לא רעבה' לסעודה (כי בעלי החליט לפתוח את השנה עם "על האש" טעים במיוחד), התפוצצתי כמעט. אז החלטתי שלא לטעום ממטעמיה. וניצחתי את עצמי. סוף סוף. אבל עדיין הייתי והרגשתי כמו בלון נפוח.


קניתי שמלה מ"גולברי" (באדיבות האשראי של אבא שלי, מתנה לחג לעצמי), מהממת. אבל, הבטן שלי בצבצה כאילו הייתי בהיריון. סיוט.


אני, שתמיד הייתי רזה, פתאום לא. זה קשה לי. מאוד.


אוף!


אבל כוח הרצון שלי לרזות שואף לאפס.


לא בא לי להתחיל משטר. שונאת את זה. 


בעלי קורא לי "קציצה". ממש מעליב. אמרתי לו שזה מעליב. ואז הוא אמר : "את לא מבינה? אני מת עלייך שאת ככה, יש מה לתפוס!"


חחחח...לא יודעת אם לצחוק או לבכות סובל


 


בקיצור, שתהיה שנה טובה ורזה (במובן הבריא של המילה).

נכתב על ידי אמא ללא הפסקה , 14/9/2015 08:36   בקטגוריות משפחה, אוכל, אהבה ויחסים  
הקטע משוייך לנושא החם: שנה חדשה
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא ללא הפסקה ב-17/9/2015 09:40
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  אמא ללא הפסקה

בת: 44



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

3,026
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא ללא הפסקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא ללא הפסקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)